מחפש מישהו שאוכל לשמח אותו!

שאלה: האם אחרי שאני מסיים את שלב העבודה הפרטית שלי עם הקבוצה, יש שלב מסוים שבו אני כבר עובד מול בן-זוג מסוים?

תשובתי: כן, בהדרגה אנחנו מגיעים לזה, אחרי שגילינו עד כמה אנחנו זקוקים לקשר הדדי ורוצים לאהוב מישהו. לאהוב, כלומר למלא מישהו ברמה נפשית. החלל הפנימי שלי מתחיל להצביע על כך שאני רוצה להשפיע לו, לעשות למישהו טוב. זה נקרא דחף האהבה.

בדיוק את זה הרגיש כל נער כאשר התאהב לראשונה. הוא רצה קודם להגיע לקשר עם מישהי, להשפיע לה ולקבל ממנה. הקשר יכול להיות רק קשר הדדי, אני מעביר לה משהו ומקבל ממנה משהו. אז אני לא הבנתי את זה, כיוון שאני עדיין לא הייתי פסיכולוג טוב. ועכשיו, על ידי ה"קילוף" העצמי והעבודה בקבוצה, אני מתחיל לברר מה היה הרצון האמיתי שלי. לכן, כשאנחנו מקבלים לראשונה את המצב של ההתאהבות מהטבע, הוא לא מתממש, אבל כשבפעם השנייה אנחנו מגיעים לחיסרון כזה, הוא כבר מתממש.

כתוצאה מהבירור הפנימי של הרצון האמיתי שלי, אני אצטרך לגלות שעמוק בתוכי אני השתוקקתי למצוא מישהו כדי להעניק לו. מפני שאני שמח אם אני מצליח לשמח מישהו מסוים. והוא יודע זאת, ומחזיר לי את אותו היחס. כל אחד מאיתנו ממלא את השני.

שאלה: ואז אני מתחיל לחפש מישהי שאוכל להשפיע לה?

תשובתי: זה מתברר, מפני שאנחנו מתחילים לנגן באותו התדר ואני מרגיש את זה. אנחנו כבר התנתקנו מההסתכלות החיצונית אחד על השני ולא מחפשים משיכה חיצונית, אלא מסתכלים יותר על התגובות אחד של השני, והתגובות הללו נעשות יותר ויותר פנימיות.

לפתע אני מתחיל להרגיש שאדם מסוים עונה על הדרישות הפנימיות שלי בצורה מרבית. כך אני מרגיש. אנחנו בודקים את כל זה, מדברים בינינו בתוך הקבוצה ומתחילים להבין יותר ויותר ברור עם מי אנחנו יכולים להיות בקשר. זאת עבודה ממושכת ומדויקת ביותר. בצורה כזאת אנחנו בונים "כלים" חדשים בתוכנו להשפעה הדדית, אמצעים לקשר בינינו.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 198, 20.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
קליפה עבה שמכסה על החללים
החברה כבית הורים לכל משפחה
להפסיק לשחק תפקידים של אנשים אחרים ולחזור להיות אני עצמי