קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך יכול להיות, שאדם יהפוך להיות חלק פעיל במערכת, אם נאמר, שהכול עושה האור?
תשובתי: המערכת כבר קיימת בשלמותה, בתפארתה, במצב שנקרא "עולם אין סוף". וכל השבירות וההסתרות, כל הצמצומים והתנאים פועלים רק כלפי הנברא, כדי לאפשר לו בהדרגה להכיר ולהשיג את המערכת השלמה.
לכן אנחנו צריכים להתחיל מהמצב הרחוק ביותר מהשלמות הזאת. חלק מהתהליך, האדם בכלל עובר בחוסר הכרה, בהרבה גלגולי חיים מקדימים. כי אנחנו לא מתחילים להיתקן בצורה הכרתית ישר מ"המפץ הגדול", מהחלקיק הראשון של החומר שנוצר על ידי ניצוץ של אור לפני מיליארדי שנה.
וגם לא אתמול ירדנו מהעץ והפכנו מקופים לבני אדם. זהו תהליך התפתחות ארוך מאוד, שצובר שינויים מדור לדור. בסופו של דבר, אנחנו הגענו לחיים האלה שלנו, שבהם נשאר לנו לסיים את העבודה הזאת, לעשות בירורים! הדבר החשוב ביותר עכשיו, זה ההכרה ברגש ובשׂכל.
ולכן, כל מה שמתרחש בעולם הזה, בדרגה הפיזית, הגשמית, צריך לקבל רק במידת ההכרחי לקיום, כדי לתת לגוף הבהמי כל מה שדרוש לו. אבל כל ההתפתחות שלנו צריכה להיעשות בדרגת ה"אדם". כך צריך לסדר את החיים שלנו, כך לכוון את תשומת ליבנו, כדי לא להתעסק בדרגת הבהמה יותר מהנחוץ לקיומה.
ואילו, את כל תשומת הלב צריך לרכז בדרגת ה"מדבר", בכך שמחפשים איפה כאן בעצם האדם? איך אני יכול לנקות ולהפריד אותו מהבהמה, להוציא אותו מהבלבול הזה ולעסוק דווקא בו?
כאן, ודאי, הכול תלוי בחברה. אם האדם מתנתק מהסביבה, אז אין כבר שום סיכוי להתקדמות. כי הוא צריך ליצור את הדמות האנושית שלו, בכך שמשתף פעולה עם כל האנושות, או לפחות עם אותה הקבוצה שאליה הביאו אותו. אם הוא תופס את הקבוצה הזאת ואת החיבור עימה כהכרחיות גמורה, אז על ידי החיבור הוא בונה את דמות האדם שלו.
העיקר, הוא זירוז הזמן. אם הבורא כבר הביא את האדם לגורל הטוב ואמר: "קח לך", אז מכאן והלאה הכול תלוי בך, נשאר לך רק לברר מה בדיוק אתה צריך לקחת ואיך לסדר הכול.
