דף הבית / משבר עולמי / מוסר ורווח אישי

מוסר ורווח אישי

Laitman_2011-06-14_4380_us.jpg

מחקר (ס.בואולז, כלכלן, מכון סנטה-פה) "תמריץ כלכלי ומוסר":

תמריצים כלכליים עלולים להשפיע לרעה על המוסר. עידוד של התנהגות אגואיסטית מערער את המניעים המוסריים של הבחירה. האינטראקציה בין הגירוי המוסרי והכלכלי היא לא רק הסכום שלהם. הגירוי הכלכלי מפחית את ההשפעה של המניעים המוסריים במקרים הבאים:

  1. שליטה של מניעים אגואיסטיים על המניעים האלטרואיסטיים – פילוס של מניעים אלטרואיסטיים.
  2. קיום הניסיון הקודם שמכתיב את היחס לפעולות המוסריות.
  3. הפרת התחושה של ערך עצמי בריבוי יתר של תמריצים כלכליים.
  4. יחסים בין אישיים של המשתתפים.

אם לעודד פעולות אלטרואיסטיות באמצעות גירוי כלכלי, אז ביטול הגירוי גורם לירידה דרסטית בחריצות.

אם החברה מתירה את ניצול החובות המוסריות למען הרווח, הן מאבדות את ערכן.

אם אדם מקבל תענוג מהפעולה, מתן תמורה עבור הפעולה יחמיר את התוצאה, כיוון שהאדם יתחיל לחשוב שקבלת רווח זה העיקר.

גירוי כלכלי בשילוב עקרונות מוסריים (כאילו בפעולות האגואיסטיות קיימת גם תועלת חברתית), הוא מאוד אפקטיבי.

אם העובד מגלה אמון מצד המעסיק, תרומתו תגדל, ואם הוא רואה חוסר אמון, תרומתו תפחת.

התייחסותי: כל האמור לעיל אינו מפר את העיקרון הכלכלי העיקרי המנוסח עדיין במאה ה-18 על ידי דייוויד יוּם (David Hume) שאומר על כך, שהחקיקה והניהול צריכים להתבסס על ההנחה שכל האנשים הם נוכלים חסרי מצפון, המעוניינים רק בטובת עצמם. אף על פי שהמניעים האלטרואיסטיים והאזרחיים, יחד עם המניעים האגואיסטיים נמצאים כמועילים, הם משחקים על אותו האגו וכלל אינם אלטרואיסטיים.

בהתאם לארבעת הסעיפים הנ"ל, ישנן גם ארבע ההגדרות שלנו:

לקבל לעצמו זה אגו גלוי.

להשפיע על מנת לקבל לעצמו זה אגו סמוי.

להשפיע למען האחרים זה אלטרואיזם סמוי.

לקבל למען האחרים זה אלטרואיזם גלוי.

ידיעות קודמות בנושא:
האקולוגיה של העולם הפנימי
המודרניזציה של המוסר
מאלטרואיזם אגואיסטי – לסופר-אורגניזם ולפאשיזם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sIDVS

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest