דף הבית / חינוך, ילדים / מוזרויות התפיסה

מוזרויות התפיסה

laitman_2010-04-14_7369_u.jpg

שאלה: נניח, שהמורה נקלע למצב של חולשה ולא שׂם לב, שהוא נהנה מהשליטה על אנשים ומתחיל להשתמש בה לרעה. האם במקרה כזה אנחנו צריכים להמתין בסבלנות עד שהוא יעבור את המצבים האלה, או שאנחנו בכל זאת צריכים בצורה כלשהי להגביל אותו?

תשובתי: אם זה מתרחש בקבוצה פסיכולוגית רגילה, אנחנו לא צריכים להגביל אותו, אלא צריכים לעבוד איתו כמו עם כל אדם אחר.

אבל אם אנחנו נמצאים בקבוצה מתקדמת, שכבר יצאה מעבר לגבולות של יחסים והתנהגות רגילים ואגואיסטיים ביניהם, אז אנחנו צריכים להבין שהמורה יכול להיראות כאגואיסט, כאדם מוזר לגמרי, עם קפריזות, עם דרך התנהגות דיקטטורית. הוא יכול להיראות כזה בעיני התלמידים, מפני שבאמת נמצא בדרגה גבוהה ולכן מתנהג בצורה כזאת. כמו שנאמר: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".

לכן אנחנו תמיד צריכים להבין – אם זה חברים, איתם אנחנו יכולים להתנהג בקלות יחסית, בכך שמבינים פחות או יותר את מצבם מתוך עצמנו. אם זה באמת המורה, אז המצבים שלו יכולים להיות לא מובנים לנו, על אף שנראים אגואיסטיים, דיקטטוריים, קפריזיים, עקשניים. יכול להיות שהם רק נראים לנו ככאלה, מפני שהדרגה שלו יותר גבוהה משלנו, וכל דרגה הבאה אינה נתפסת על ידינו כראויה לחלוטין.

מתוך שיחה מס' 16 על חינוך אינטגרלי, 27.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שיטה לגילוי ה"כתמים הלבנים"
להביט על עצמי מהצד
הקריטריון להצלחה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/P7NUA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest