דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מה שחושך לאגו, בשבילי זה אור

מה שחושך לאגו, בשבילי זה אור

הקבוצה, זה אח"פ דעליון. אני צריך לבטל את עצמי, לוותר על האח"פ שלי ולהישאר רק בגלגלתא ועיניים, כדי להידבק לאח"פ של הקבוצה. שם אני מרגיש חושך, ולמרות זאת, אני צריך לבטל את עצמי, להתכלל בחברים.

זאת העבודה שלנו. גם עכשיו אנחנו נמצאים בשני "פרצופים", בעליון ותחתון. אני נמצא מתחת ל"מחסום", והעליון בכוונה מוריד אליי את האח"פ שלו, את הקבוצה. ואם אני רוצה להתחבר איתו, עם החברים, אז צריך להשאיר אצלי רק גלגלתא ועיניים (ג"ע). אין ברירה אחרת.

אילו פעולות נדרשות לצורך זה?

קודם כל, ביטול של האח"פ העצמי שלי (1). אחר כך אני צריך לחזק כמה שיותר את גו"ע שלי. בזה אני מבטל אותם (↓), ואז יכול להתקשר עם העליון (→), לראות אותו, לקבל אותו.

העליון נראה לי כחושך, ואני מוכן לקבל אותו כך. זה בשבילי טוב, כי הוא העליון, אני מעריך אותו. הוא מצטייר כחושך עבור האגו שלי, אבל זה טוב כלפי ה"אמונה למעלה מהדעת" שלי.

ברגע שאני מבטל את עצמי כלפי העליון ואנחנו הופכים להיות כלי אחד, זה כבר נותן לי הרגשה של גדלות, של חיבור, של התרחבות. פשוט מפני שהגלגלתא ועיניים והאח"פ שלנו מרכיבים יחד עשר ספירות.

ובמקרה כזה זה כבר לא אח"פ של העליון, אלא אח"פ של העליון שלי. כמו שהילד אומר: "זה האבא שלי! זו האימא שלי!", בכך שמבין שהם שייכים אליו.

חוץ מזה, לעליון הזה יש גו"ע ואח"פ משלו, שזה אח"פ אחר לגמרי ממה שהוא מציג לי.

אבל העליון נשאר במצב של קטנות ומתחיל להעלות את עשר הספירות המשותפות שלנו, את אותו האח"פ שאליו אני נדבקתי, ואת גו"ע שלי. ואז אני עובר את ה"מחסום".

מכאן צריכים להבין – אין לנו אח"פ אחר, אין לנו עליון אחר, חוץ מהקבוצה.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 18.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
השדה שמוליד חיים
אתה עומד ליד המעלית שתעלה אותך
לי עצמי זה לא היה עולה בראש…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9ahMv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest