קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קטע מתוך מאמר של הרב"ש, "מה לדרוש מאסיפת חברים":
"בזמן שהאדם צריך לדון את החברים לכף זכות, זהו יגיעה גדולה, ולא כל אחד מוכן לזה. ויש לפעמים מצב יותר גרוע, היינו שיש לפעמים, שאדם רואה, שחבירו מזלזל בו. ועוד יותר מזה, כי שמע עוד לשון הרע, כלומר ששמע מחבר אחד, שהוא אמר עליו, שהחבר הזה, הנקרא, פלוני, אמר דברים, שלא יפה שחברים ידברו אחד על השני. והוא צריך להכניע את עצמו, ולדון אותו לכף זכות. וזוהי יגיעה גדולה מאוד… אולם אם האדם מדבר עליו לשון הרע, מאיפה יקח החבר שלו כח לאהוב אותו, הלא בטח שהוא שונא אותו, אחרת לא היה מדבר עליו לשון הרע. אם כן מהי התועלת, שהוא יכניע עצמו וידון אותו לכף זכות.
התשובה היא, שענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שהנין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני.
לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא", ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל."
זוהי שאלה מאוד לא פשוטה. היחס של אדם בודד לחברה כולל בתוכו כמה מישורים. קודם כל, אני צריך לראות את הקבוצה במצב המושלם, בגמר התיקון, ולהבין ש"כל הפוסל במומו פוסל". לכן אני חייב לראות את החברים מושלמים, ואם אני שם לב לאיזה קלקול, אז זה מראה על התכונות הלא מתוקנות שלי. אני צריך כל הזמן להשתדל לדון את החברים לכף זכות וזה מראה לי באיזה כיוון אני צריך לתקן את עצמי ולבקש את כוח התיקון.
מצד שני, אני חייב לבדוק מה אני יכול להוסיף לחברה כדי שהיא תגביר את השפעתה עליי: תיתן לי התרוממות, חיזוק, ביטחון. לכן נחוץ לי מבט ביקורתי על הקבוצה, כדי לראות במה ניתן לשפר אותה, איפה חסרה בה שלמות. אני כל הזמן משתוקק לרומם אותה, ולכן נאלץ לראות אותה בינתיים כלא שלמה, כדי שיהיה על מה לעבוד. אני משקיע בקבוצה כדי שהיא תתחזק ותתרומם.
אבל אם לא מדברים על היחס של האדם הפרטי כלפי החברה, אלא על המצב של החברה עצמה, על השפעתה על כל החברים, אז החברה צריכה להיות עד כדי כך חזקה, כדי לספק לכל אחד הרגשת ביטחון, להחזיק את האדם על הגובה, לכוון אותו, להחזיק בו כזאת רוח, כדי שהוא לא יוכל ליפול. לכן אנחנו חייבים לראות את המצב האמיתי של החברה, כי אנחנו בעצמנו בונים אותה ולא יכולים להסתפק בזה שהיא כבר נמצאת בעולם אין סוף במצב המתוקן לגמרי.
צריך לראות איך אפשר להרים את החברה הזאת כדי שהיא תרים אותנו. לשם כך אני צריך לצאת מתוך עצמי, להתכלל בתוך החברה ולדאוג שהרעל של לשון הרע לא ירעיל אותה, אלא תשרה רק גדלות המטרה והאהבה כלפי כולם ללא יוצא מהכלל. ואז ההרגשה הזאת, התמיכה הזאת, תעבור חזרה לכל אחד מהחברים ותחייב אותם באופן זהה להתייחס באהבה זה לזה.
ישנם כל מיני ניואנסים, בהתאם לסוג החברה: חברה של מתחילים, או של תלמידים מתקדמים, חברת נשים, גברים או מעורבת. בכל מקרה קיימים יחסים מיוחדים משלו. אבל שני התנאים העיקריים הם, יחס של האדם כלפי החברה שהיא שלמה, ויחס כלפי החברה שצריכה להתרומם כדי להקרין עלינו חזרה את השלמות הזאת. כמו תמיד, בכל דבר נוכחים שני קטבים הפוכים.
ידיעות קודמות בנושא:
נשארת רק האהבה
מבט על הקבוצה באור האהבה
גשר של אהבה מעל התהום של האגואיזם
