דף הבית / כללי / מה מביא את האנשים לעשות מעשים רעים?

מה מביא את האנשים לעשות מעשים רעים?

thumbs_razdumye_100_wp.jpg

שאלה: במאמר "אין עוד מלבדו" מודגש שאין שום כוח אחר בעולם חוץ מהבורא. הוא היחיד, העליון, שמטיב, וההנהגה שלו משתרעת על פני כל העולמות והבריות. עוד מודגש באותו המאמר, שכל המחשבות והרצונות שלנו הם מהבורא; הוא שתל אותם בנו למען התיקון והטוב, כדי לקרב אותנו אליו.שאלתי היא, האם גם פעולות של אדם אחד כלפי אדם אחר באות מהבורא או שהן תוצאה מהטבע המקולקל שלנו? במילים אחרות, אם קבוצת אנשים מארגנת רצח עם לקבוצת אנשים אחרת, האם זה הטבע המקולקל שלהם או שהבורא הכריח אותם לבצע את הפעולות האלה?

קשה לקבל שהבורא יכול להכריח את האדם לבצע מעשים רעים כאלה. הרי זה מנוגד לתכונות של הבורא, שהוא טוב ומטיב לנבראיו.

תשובה: "אין עוד מלבדו" שפועל בעולם הזה, פועל בתוכנו. אבל את הפעולות שלו אנו מרגישים במידת השתוות התכונות שלנו עם התכונה שלו, שהיא השפעה מוחלטת.

חוסר ההתאמה שלנו לבורא דוחפת אותנו לפעולות המנוגדות לו, לטוב ומטיב. לכן כל עוד לא נתקן את עצמנו במידת הרשימות האגואיסטיות שמופיעות בנו, נזמין על עצמנו את כל הפעולות ההרסניות. והבורא יישאר טוב ומטיב.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Vyrhu

2 comments

  1. ברכת שלום על התורה/רב"ש/פרשת  יתרו/מאמר קה

                                        קה

    ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה (כ, כב)

    מזבח נקרא מלכות, שהוא מלכות שמים. ותבנה על ידי אבנים, מלשון אבין. היינו בזה שהאדם זובח את ההבנות ולוקח למעלה מהדעת – מזה נבנה המזבח. ואסור לזבוח את האבנים עם ברזל, שהוא בחינת ידיעה (קיט).

    ______

     קיט. ראה הסולם פרשת נח אות שכז : וסוד כלי ברזל ה"ס הדינים של עצמות המלכות המצומצמת, שהיא סוד נקודה דמדת הדין.

  2. ברכת שלום על התורה/רב"ש/פרשת ויקרא/מאמר קמ

                                          קמ

                     אדם כי יקריב מכם קורבן (א, ב)

    ענין אדם דוקא. מכם דוקא.

    אדם – "אתם קרוים אדם": "אדם אחד מאלף מצאתי" : "אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה". משמע שגם בכלל ישראל לא כל אחד נקרא אדם, רק אחד מאלף.

    אדם – "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו' כי זה כל האדם".

    'יראת שמים', היינו שיש גם יראת הארציות, כמ"ש "ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל". יראת הארציות נקרא עם-הארץ, היינו שירא אולי לא ישיג צרכי הגוף. ויראת שמים נקרא שירא אולי לא ישיג את הדברים שהם צרכי שמים, דהיינו : קדושה, טהרה, תורה ומצוות ודבקות בה'.

    וענין יראה שייך דוקא בדבר שהאדם משתוקק אליו. ובשיעור גדלות הרצון לקבל את הדבר, בשיעור זה נוהגת מידת גדלות היראה, זאת אומרת, אם אין לו כל כך חשק לדבר, אין לו כל כך פחד אולי לא ישיג.

    ובכדי להגיע לרצון זה השייך לבחינת אדם, צריך להתחיל בקרבנות, היינו שיקריב קרבן לה' מן הבהמה וכו'. וזה פירוש : אדם כי יקריב מכם. היינו : מכם, ישראל, כשירצה מישהו להתקרב לה' ושיהא נקרא בחינת אדם, אדם כי יקריב מכם, הסדר הוא : קרבן לה' מן הבהמה וכו', היינו כל הצרכים השייכים לבחינת בהמיות – צריך להקריב אותם קרבן לה'. ועל ידי זה הוא יכנס לסוג של בחינת  אדם, לסוג שיש לו שייכות ליראת שמים.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest