דף הבית / חכמת הקבלה / גלגול נשמות / מה יש שם מאחורי הקיר?

מה יש שם מאחורי הקיר?

laitman_2009-07_0181.jpg

התפיסה המדעית המודרנית מתקרבת למה שחכמת הקבלה אומרת על תפיסת המציאות. לפני מאה שנים זה נראה כלא יאומן. הפיזיקאי יו אברט (Hugh Everett) התחיל לדבר על התפיסה החדשה לפני חמישים שנה. כיום התיאוריה הזאת כבר "שווה זכויות". המדענים הבינו שהמציאות היא מורכבת הרבה יותר ממה שנראה קודם, והיא לחלוטין לא כזאת כפי שאנחנו תופסים אותה. התפיסה שלנו היא יחסית ואינה משקפת את המציאות. היא תלויה במשקיף. בשבילנו תמונת המציאות הזאת היא אמיתית, אולם לייצור אחר היא תיראה אחרת.

וכאן מופיעה על הבמה חכמת הקבלה, שעוסקת ביסודות הבריאה ומסבירה אותה מחוץ להקשר של הרצון לקבל שלנו. בכך היא תופסת עמדה אובייקטיבית יותר, ללא קשר לאף משקיף ספציפי.

נניח, שישנם חייזרים שרואים את מה שאנחנו לא רואים בחמשת החושים שלנו. אבל חכמת הקבלה מדברת לא עליהם, היא מציגה עמדה כללית יותר, עולה מעל הבריאה וחוקרת רק את הצורות הדומות לבורא. זה מדע "נקי" באמת שחוקר את היסוד של הכול, שאינו משתנה עד גמר התיקון.

חכמת הקבלה מסבירה שהבריאה מבוססת על "אורות" ו"כלים", שהכול מורכב מהם. "כלי" – זה החומר, וה"אור" זאת הצורה שלו. במילים אחרות, "כלי", זה רצון לקבל שמתלבש בצורות שונות, ו"אור", זאת צורה שמתלבשת בו, התחושה שהוא מרגיש כאשר הוא מתמלא.

נניח, שאני מאוד נהנה לראות את האדם האהוב עליי. בהתאם לכך, יש כאן כלי ומילוי – רצון שמתמלא ברגש. מי נתן לי את הרגש הזה? לא אני, ולא הוא, אלא היחס שלי כלפיו. זה מה שנקרא "אור". ואם אני אתייחס בצורה כזאת לכל דבר, אני אמלא את הכלים שלי, את הרצונות שלי. לכן, אני חייב לאהוב את הכול: הדומם, הצומח, החי, האדם והבורא. לשם כך אני מתקן את הכלי שלי, כלומר, עובד על הרצון שלי, ואחר כך ממלא את עצמי, כלומר, מגלה בו את האור.

זה ההבדל בין חכמת הקבלה והמדע המסורתי שמסביר כיצד להשתמש טוב יותר ברצון לקבל. בכללות, המדע אינו משמש לטובת האדם. לא במקרה המקובלים וגם המדענים מהעת העתיקה, כמו אפלטון ואריסטו, היו סבורים שאסור למסור את המדע לשימוש רחב. הרי היצר הרע שולט באדם. וזה אומר, שצריך קודם לתקן אותו, אחרת המדע ישרת את צורכי האגו למטרות הרסניות. וזה בעצם מה שקרה במשך כל ההיסטוריה.

אבל העניין הוא אפילו לא בזה, אלא בכך שהמדע המסורתי אינו מדויק. אי אפשר לסמוך עליו בכל דבר. הוא אמיתי רק בגבולות הגשמיים של העולם שלנו, בגבולות של האגו שלנו. אבל אם מתעלים מעליו, הוא כבר לא תואם למציאות, הוא לא מתאר את מה שקורה לנשמה. את חוקי הנשמה חוקרת דווקא חכמת הקבלה, שמציגה את הגישה הכללית, ולכן היא אמיתית בכל המקרים, גם בעולם שלנו.

האם העולם יהיה טוב יותר אם לכל אחד יהיה מכשיר טלוויזיה שבנוי בתוך המשקפיים, וטלפון סלולרי טמון בתוך האוזן? להיפך, דווקא כיום אנחנו לבסוף מבינים שהמדע נמצא במשבר, והוא התחיל עוד לפני 30-40 שנה. המשבר הוא לא בכך, שזמן רב לא נעשו גילויים גדולים, אלא בכך שאין לנו מה לגלות. אותו הדבר קורה בחינוך ובתחומים אחרים: אין לנו לאן ללכת. מה שלא נעשה, זה לא יצליח, וגם הרצון כבר אזל.

וכאן חשוב להטיל ביקורת, לבדוק מחדש את העקרונות הבסיסיים. אנחנו הגענו לקיר, וחכמת הקבלה מציעה לנו להכיר מה נמצא מעבר לקיר, מציעה עזרה לעבור דרכו. כך או אחרת, אנחנו נצטרך לעשות זאת:

  • או תחת הלחץ של הצרות, בעל כורחנו, ללא אפשרות אפילו למות איפשהו בצד, זה יהיה קשה מאוד.
  • או בדרך טובה וקצרה.

שאלה: אז מה יש שם מאחורי הקיר?

תשובה: שם אנחנו נשתמש בטבע שלנו, ברצון לקבל, באגו, בצורה הפוכה. קודם אנחנו פיתחנו כל דבר שתמך באגו ומילא אותו. המדע, התרבות, הכלכלה – כל ה"פיתוחים" שלנו נבעו מהרצון האגואיסטי. יוצאי הדופן היחידים הם הצרכים הבסיסיים של דרגת"ה"חי" – המינימום ההכרחי. כמעט כל דבר שאנחנו רואים בחנויות ובסופרמרקטים הוא מעבר להגדרה הזאת. רוב מוצרי המזון פותחו לא כדי להבטיח חיים נורמליים, בריאים, אלא כדי שמישהו ירוויח עלינו. זאת דוגמה לשימוש המדע לטובת יחסי אנוש מקולקלים.

ההישגים המדעיים ב-200 השנים האחרונות (ראו שרטוט 2) משקפים את גידול ההערכה של האגו, ולמעשה, מזיקים לנו. אנחנו מפתחים רק את תחומי המדע שעוזרים לנו להתעשר, להתעצם, ולשלוט אחד בשני באמצעים מתוחכמים. האדם מוכרח לעבוד עשר שעות ביום כדי לספק למישהו רווח ולקנות כל מיני מוצרים. והמדע שלנו מספק את הצרכים של המערכת הזאת.

אבל עכשיו הגיע הזמן להפסיק עם זה ולהתחיל לפתח את חכמת הקבלה. הרי, החלק האנושי של הרצון שלנו שייך לנשמה, אבל אנחנו השתמשנו בו לסיפוק הצרכים החומריים.

היום הגישה הישנה קורסת. נקווה שיישארו לנו משאבים לצרכים ההכרחיים ומעליהם אנחנו נבנה מערכת נפלאה של חיים רוחניים.

הגישה הישנה מסתיימת בעקבות הכרת הרע שנמצא בה. בקרוב זה יקרה. כבר היום האנשים מתחילים להבין שאי אפשר לייצר מוצרים ולהגדיל את הצריכה לנצח. החברה הצרכנית מגיעה לקריסתה – גם בגלל סתירות פנימיות וגם בגלל סיבות חיצוניות. הרצון שלנו התמלא ומקבל צורה חדשה, "מתעגל". הוא כבר לא מעוניין במותרות. בקרוב האנשים ירגישו את זה, כאשר ייכנסו לחנות ולא ירצו לבחור מבין מאתיים סוגים שונים של גבינה. יהיה מספיק גבינה פשוטה, יוגורט רגיל, כמה סוגים לבחירה, יותר ממספיק.

זהו המשבר האמיתי – כאשר הרצון הפנימי משתנה. כיום, עלות הפרסומת מהווה חלק הארי של עלות הסחורה, אבל הרצון החדש ישבור את המערכת הזאת. המדע והתעשייה שאנחנו בנינו חייבים להפסיק להתקיים במתכונת הנוכחית ולקבל את הצורה האינטגרלית. אפילו הקניות ההכרחיות שלנו יהיו אינטגרליות – למען תועלת לאדם.

אז תדמיין איזו פשיטת רגל העולם יחווה. ברור, שאם אנחנו לא נתחיל בתיקון פנימי, מלחמת עולם תפרוץ, ללא ספק. הרי, זאת התקווה היחידה של בעלי השררה לשמור על משהו מההון שלהם. אז הפתרון הוא החינוך האינטגרלי. אנשים יצטרכו לעבוד הרבה פחות, ויתפנה להם זמן לדבר העיקרי – להתפתחות הנשמה ואיחוד עם הבורא. אין טעם להתחיל בסבב חדש של "הפקרות" טכנולוגית…

באופן כללי, לפי כל הסימנים, אנחנו עומדים בפתח של "ימות המשיח", כפי שכתב בעל סולם.

מתוך השיעור על המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 13.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כל הפרטים נחוצים להתקדמות
זרקו כבר את הקביים שלכם!
אל תסחור בחכמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/vG9iz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest