מה יעביר אותנו דרך נהר הרוביקון?

שאלה: החכמה הסינית מדברת על שני כוחות, יין ויָאנג, שלילי וחיובי או התחלה נשית וזכרית. האם זה קשור איך שהוא עם המושגים הקבליים? מאיפה החלו האבחנות הללו?

תשובתי: זה גלוי לכולם – העולם שלנו כלול משני כוחות הפוכים שמתגלים בכל הספירות ובכל הרמות. המאזן ביניהם קובע את המצב של החומר, את דרגתו, את המהות שלו, שמתבטאת בטבע הדומם, הצומח, החי וה"מדבר". הכול תלוי ביחסי הכוחות המנוגדים במערכת הקשר ההדדי ביניהם. בחומר ה"דומם" האיזון שלהם הוא קבוע, בחומר ה"צומח" הוא רוכש דינמיקה ומתחיל להשתנות, ובדרגות ה"חי" וה"מדבר" הדינמיקה הזאת מתחזקת.

מה שהחכמים הסיניים גילו לפי אלפי שנים, זו אמת. במשך ההיסטוריה גילו אותה גם בחלקים אחרים של העולם. אבל אין לכך שום קשר לרוחניות, כי מדובר על תופעות של העולם שלנו שניתנות לחקירה בעזרת המדע הסטנדרטי, ושמתבססות על הכוונה על מנת לקבל. מצד שני, "רוחניות", זו הכוונה על מנת להשפיע. היא מנותקת לחלוטין מהחשבון שלנו, מהטבע של העולם הזה. וכאן חכמת הקבלה משחקת את תפקיד האמצעי, המכשיר, "ההתקן", שמאפשר להעלות את האדם מהמציאות של קבלה למציאות של השפעה. חכמת הקבלה מסבירה איך לעבור את הגבול הזה בין קבלה והשפעה, והלאה, "נשמת האדם תלמדנו", מאחר והוא כבר יודע על מה מדובר.

אין שיטה אחרת שמסוגלת לממש את המעבר הזה, את המהפך הזה באדם, להעביר אותו דרך נהר הרוביקון, כלומר דרך הגבול. אני בעצמי לא מסוגל לבטל בתוכי את האגו העצמי שלי, ואילו חכמת הקבלה מאפשרת לי להזמין כוח חיצון שישנה אותי להשפעה, כדי שאני אעמיד את הזולת מעל עצמי ובאמצעות זה אגרום לו תענוג ומילוי.

היום הזולת, ממש לא חשוב לי ואני אדיש כלפיו, שלא נדבר על השנאה או על הניצול לטובת עצמי. למעשה, דווקא השנאה הופכת לאהבה, וכמה שיש יותר שנאה, כך יש יותר התפרצות החוצה של אהבה. אמנם, חוץ מחכמת הקבלה, אין בעולם אמצעי אחר שבעזרתו אנחנו יכולים להזמין מלמעלה את אותו הכוח שישנה את ההסתכלות שלנו על הדברים.

יפי הנפש מציעים, "בואו נעזור זה לזה", ואנחנו צריכים מאוד להיזהר שלא יעמידו אותנו באותה שורה יחד איתם. בניגוד להם, אנחנו לא אוטופיים ויפים, אלא להיפך, אנחנו אומרים שטבע האדם הוא רע. מסביב ל"שולחנות העגולים" אנחנו לרגע חווים את הצורך בחיבור ומייד מגלים, שלא יכולים ואפילו לא רוצים את זה.

אז אנחנו מגיעים לשתי אבחנות קיצוניות: מצד אחד, כדאי לנו להתחבר, ומצד שני, אנחנו לא מסוגלים לכך. אז מה לעשות? – זאת באמת שאלה אמיתית, וצריך עוד להגיע אליה.

אנחנו מסבירים את זה במקצת, באותה המידה, עד כמה שהאנשים מסוגלים לקבל ולסבול את זה. אנחנו לא מספרים שלא ניתן להתחבר בכוחות שלנו, עד שהם לא יראו את זה בעצמם. אנחנו עוד נצטרך לערוך שינויים בעבודה המעשית שלנו, באירועים המשותפים, בסדנאות, ב"שולחנות העגולים", בשיטת הלימוד, בהשכלה ובחינוך האינטגרליים. בהדרגה אנחנו נפתח את השיטה.

בכל מקרה, אין שיטה לעולם וגם לא יכולה להיות. כמה שלא נשיג לעומק את היין והיאנג, זה לא ייתן לנו פיתרון. אבל בהחלט אפשר להשתמש בהם כנקודת שיגור להפצה שלנו בסין.

מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות", 15.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סגורים בין שני כוחות
המדע של העתיד המוצלח
ממה מתחיל האדם