מה היחס של חכמת הקבלה למיסטיקה?

ואל יעלו על לבך כל כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם, שמות שהם מצרפים אותם ומורים על עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ושהם עושים נפלאות, כל הדברים הללו, כל שכן לִסְבוֹר אותם. (הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק ראשון, פרק ס"א)

מי שעוסק בהשבעות של מלאכים, או שדים, או בלחישת כשפים, לא יהיה סופו טוב, ויראה רעות בגופו,או בבניו כל ימיו, ולכך יתרחק אדם מעשות אלה. (ספר חסידים לר' יהודה החסיד, אות ר"ה)

אלו הן דברים שהן מדרכי האמורי שאסור לנו להתעסק בהם, שנאמר (ויקרא כ', כ"ג) ולא תלכו בחוקות הגוי… ר' צדוק אומר, הקושר על ידו חוט אדום הרי זה מדרכי האמורי. (ר' אליהו די וידאשׂ, ראשית חכמה, פרק דרך ארץ)

אין המזיקים מתגרים אלא במי שמתגרה בהם, כגון שכתבו הוא ואבותיו קמיעות, או עסקו בכשפים ובהשבעות, או בשאלת חלום, לכן לא יעסוק אדם בהם. ולא יאמר אדם אעשה בשביל פיקוח נפש בהשבעות וקמיעות, כי אין זה חכמה, כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעו. (ר' יהודה החסיד, ספר חסידים, סימן תתשע"ב)

כל דבר שהוא של עבודת כוכבים אסור להתרפא בו, שאם יאמרו לו לאדם טול ממה שמקטירין לעבודת כוכבים או טול מן האשֵרָה ועשה מהן קמיע והתרפא, אל תיטול, שכן כתוב (דברים י"ג) "ולא יִדְבַּק בידך מאומה מן החרם" זו עבודת כוכבים ואומר (דברים ז') "ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו" למה? שאין בהם ממש ואין מועילים כלום. (מדרש רבה שמות, פרשה ט"ז פסקה ב')

סודות התורה מתבארים רק ליראי שמו, השומרים על כבודו, בכל נפשם ומאודם, שלא ייצא מתחת ידיהם חס ושלום, שום חילול השם של משהו, לעולם. והוא חלק הג' מהסתרת החכמה. וחלק הזה ("סוד ה' ליראיו"), הוא היותר חמור בעניין ההסתרה, כי רבים חללים הפילו הגילויים ממין הזה, כי מבטנם יצאו כל בעלי השבועות והקמיעות ובעלי קבלה מעשית, הצדים נפשות בעורמתם, וכל מיני בעלי המסתורין, המשתמשים בנובלות חכמה, שנפלו מתחת ידיהם של תלמידים לא הגונים, להפיק מהם תועלת גופנית בעדם עצמם או לאחרים, אשר העולם סבלו הרבה, ועדיין הם סובלים מעניינים ההם. (בעל הסולם, מאמר "גילוי טפח וכיסוי טפחיים)

חלק הזה ("כבוד אלקים הסתר דבר") הוא היותר חמור בדבר ההסתרה, כי רבים חללים הפילו. ותדע, אשר כל המכשפים שהיו בעולם, ובעלי העורמה הם רק ממיני גילויים כאלה יצאו, אשר תלמידים שלא שימשו כל צורכם, טעו בעניינים, ויצאו ללמד לכל הבא בידם, בלי השגחה אם הם ראויים לכך. והמה שיצאו ושימשו בחכמה למטרה אנושית לתאווה וכבוד. וקודשי ה' הוציאו לחולין ולשוק. והיינו שקוראים קבלה מעשית. (בעל הסולם, מאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה")

הסתירו החכמים הראשונים את החכמה, ממרחבי ההמון, מפחד שלא יארע להם תלמידים שאינם הגונים, וישמשו עם כוח החכמה, להרע ולהזיק, ונמצאים פורצים בתאוותם ופראותם הבהמית, בכוחו הגדול של האדם, ויחריבו את היישוב כולו. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", ג')

כל שמירה מעולה, ונעילת הדלת על היכל החכמה, הוא, מִפַּחד האנשים שרוח קנאת סופרים שבהם, מעורב בכוח התאווה, והכבוד, ואין קנאתם מוגבלת, בחפץ החכמה ומושכלות לבד. (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", ד')

שקר אין בגבולי במציאות כלל, ומכבר ידעת את שיחתי, במנהג אותם המקרבים תלמידיהם לאמת, בחבלי זיוף ובמטווה של שקרים, או מותרות, אשר מעודי לא נטמאתי בגילוליהם, ולא באלה חֵלֶק יעקב, ולכן כל דבריי נאמרים באמת, ובאותו מקום שאי אפשר לגלות דבר אמת, אני שותק לגמרי. (בעל הסולם, אגרת ה')