מה בין החינוך בחכמת הקבלה לחינוך בעולם שלנו?

שאלה: אנחנו לא יכולים לקחת דוגמה מהבורא, מפני שמדובר בכוח מופשט. אבל למה אנחנו לא יכולים להסתכל על מקובל ולקחת ממנו דוגמה להשפעה? האם גם זה נסתר מאיתנו?

תשובתי: ודאי שזה ניסתר, מפני שאתה לא מרגיש את הפעולות הרוחניות.

שאלה: אז איך צריך להתרחש התהליך החינוכי?

תשובתי: מקובל מלמד אתכם, באיזה אופן לשתף פעולה בצורה הדדית ביניכם. בכך שאתם מבצעים נכון את ההמלצות שלו, אתם מתחילים להרגיש כיצד האור הרוחני עובד דרככם על אחרים. וזה מסגלים באופן מעשי את השיטה.

שאלה: כלומר התהליך החינוכי בחכמת הקבלה נבדל מהחינוך בעולם שלנו?

תשובתי: בעולם שלנו שולט חינוך "קופים", אתה מחייב את האחר לבצע משהו והוא מבצע, אם לא, אז מענישים אותו, מפעילים עליו לחץ, מגבילים אותו באופן כלשהו.

ואילו בחכמת הקבלה, אתה פשוט מספר לו כיצד לבצע פעולה טובה, כיצד להראות דוגמה טובה לאחרים ולהעביר אליהם את האור העליון.

כלומר האדם צריך לעבוד באופן עצמאי, הוא לא יראה דבר עד שיעשה בעצמו. מפני שאם היה רואה, אלו תענוגים עליונים הוא מקבל, רוכש או מאבד, אז התענוג היה משעבד אותו, היה מחייב אותו לבצע פעולה.

הערה: בכל זאת קשה להסכים עם זה שהבורא מפעיל לחץ על הנברא.

תשובתי: הבורא מפעיל לחץ רק במסגרת העולם שלנו. תרצה טוב, לא תרצה, אז אחייב אותך. בכל מקרה הבורא יחייב אותנו באמצעות קשיים בחיים.

שאלה: כלומר, בכל מקרה נצטרך להשפיע לכולם, ולהיות דומים לבורא?

תשובתי: כן. למעשה אנחנו כל הזמן משפיעים רק ללא רצון, ולכן אנחנו מרגישים ייסורים.

שאלה: אז מה ההבדל בחינוך? אם הבורא כופה על הנברא והתוכנית כבר הופעלה, מה זה אומר שאין כפייה ברוחניות?

תשובתי: אין כפייה, מפני שאף אחד לא מעורר אותך בצורה גלויה לפעולות רוחניות של השפעה. אבל אם לא תעשה זאת יהיה רע. תראה מה נעשה עכשיו בעולם, כל יום המצב רק נהייה גרוע יותר, אנחנו מתקרבים למשבר רציני.

הבורא מסדר זאת כדי לאלץ אותנו להתחיל להתייחס אחרת, כלפי עצמנו וכלפי העולם.

מתוך שיעור וירטואלי, 15.07.2018