דף הבית / כללי / מה בין גשמיות לרוחניות (למתקדמים)

מה בין גשמיות לרוחניות (למתקדמים)

מה בין גשמיות לרוחניות (למתקדמים)
בעל הסולם
אומר: "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות.
שבגשמיות אזי הכח לפני העשיה, כמו שכתוב 'טרם יקראו ואני אענה'. ששם כבר הסדר לפי הגמר התיקון. שלא עושים שום דבר, מלפני שיהיה להם כח לעשות.

מה שאין כן ברוחניות, ששם עדיין לא מתוקן לפי הגמר, אלא לפי סדר הבירורים. אזי מוכרחים להתחיל את העבודה לפני שמשיגים את הכח, כמו שכתוב 'עושי דברו, לשמוע בקול דברו'" (שמעתי, מאמר קסד).

כלומר, בהתפתחות הרוחנית הכול מתרחש לפי סדר הדרגתי, רצונות שמתאימים לתיקון מתגלים, מקל לכבד, ואת העבודה חייבים להתחיל עוד לפני שמקבלים את הכוח.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2rwWr

7 comments

  1. אישה עם חיסרון

    מתי מקבלים את הכוח?

  2. אישה עם חיסרון

    האם נשים אמורות לקרוא בספר הזוהר או שהן רק צריכות להקשיב לשיעורים דרך האינטרנט ?איך הן מעבירות את החיסרון שלהן ?איך החיסרון עובר לגברים אם הנשים אינן בקשר איתן ?רק ברצון ,בדרישה שלהן בלב?

  3. קסג. ענין מה שאמרו בעלי זהר

    שמעתי במוש"ק פ' מסעי תש"ח ת"א

    ענין מה שאמרו בעלי הזהר את דבריהם על דרך המוסר, אינו דבר הכרחי, שסודותיהם הם היו יכולים לגלות ע"י לבושים אחרים גם כן. אלא שרצו לתת על סודותיהם לבוש של מוסר, בכדי שיהיה להמעיין גלוי, שעיקר הוא לא החכמה שבהתורה אלא הנותן התורה. שעיקר התורה והמצות, אינו אלא בכדי להדבק בהנותן התורה. לכן, כיון שלבוש המוסר מזכיר את הענין הזה יותר, לכן סידרוהו בלבוש הזה. ומה שהרבה פעמים הם נותנין לבוש של חכמה, בכדי שלא יטעו ויאמרו שאין יותר ממוסר, ששם אינו מוסתר שום חכמה, אלא שהוא מוסר פשוט. לכן כתבו בשני לבושין, שבא זה ולימוד על זה.

  4. האר"י/ספר עץ חיים/פרק י"ב/ שער ל"ט

    …וזהו אלוה וכן יש לבוש מאמא והוא החותם ועשיית לבוש זה הוא עצמו מציאות העלאת מ"ן. ודע שהלבוש הזה הוא גדול מהחדשים לכן נמשך עמו בסוד כנשר יעיר קנו יפרוש כנפיו יקחהו לשמור את הבנים ולכן הוא המעלה אותן אח"כ בסוד מ"נ את הנשמה שהרי הם מעלין אותן והם בעצמן אין בהם כח לעלות נמצא שהכלי גדול מהמ"ן ושהכלי הוא כח עצמות אב ואם עצמן להוליד את הבנים ענפיהם ומלבישין אותן לשומרם והבן מאד ענין העלאת מ"נ ע"י הכלי איך הוא שהוא התלבשותם ע"י הלבוש הזה דנוקבא וזה תכלית ביאור זה ושמרהו וגם דע כלל אחר נמשך עם זה ושמרהו שכל אלו החדשים נעשים בחי' נשמות ואינם נשארין בזעיר ונוקבא רק לצורך הבנים שהם הנשמות לכן בכל פעם צריך זווג מחדש כי כלה ונפסד וחוזרין להמשיך לבנים אחרים:

    להרחבה ראו,

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/30160

  5. האר"י/ פרי עץ חיים/ שער קריאת שמע/ פרק י"ז

    אמנם סוד תפלת המנחה, זיווג ישראל עם לאה מהחזה ולמעלה, וא"צ לק"ש. והענין הוא, כי הלא בשחרית כבר אמרנו ק"ש, והמשכנו מוחין עילאין. ואע"פ שאחר התפילה הם מסתלקים, עכ"ז כבר אמרנו כי מדת היום הוא חסד, ומדת הלילה דין וגבורה, לכן ביום שהוא חסד, אפילו שמסתלקים המוחין אחר התפילה, עכ"ז כיון שהוא יום, ואין החיצונים שולטים כ"כ בו, כי החסד גובר, לכן בבא תפלת המנחה, אין צריך קריאת שמע לעשות יחוד העליון, כי מעצמן הן חוזרים המוחין ומספיק בזה. אבל על כל זה צריכים התעוררות, והוא לומר תפלת המנחה, כי על ידי תפלה שאנו רוצים לזווגם, אז תיכף מעצמן הם יורדים המוחין, בלתי שנחזור להביא חדשים על ידי ק"ש. ועיין גבי סוד תפילין, טעם למה תפילין נוהגים ביום ולא בלילה, ושם תבין ענין זה, כי ביום אין מוחין מסתלקים לגמרי, רק שנשארו שם כסוד מקיפים. אך בלילה, הולכין ומסתלקין לגמרי, לכן בתפלת ערבית, צריך לומר קריאת שמע פעם אחרת, כדי לעשות זיווג, לפי שכבר הוא לילה והם דינין גמורים, לכן צריך קריאת שמע חדשה, כדי להכין המוחין לצורך זיווגם:

    גם טעם אחר קרוב אל הנ"ל, כי בתפלת המנחה סמכנו על הק"ש של היום, ממה שנשאר מהזיווג של שחרית, ומה שנשאר במוחין אחר שנעשה הזיווג ההוא דשחרית, משיורו אנו עושין זיווג המנחה. אבל אין בו סיפוק ואינו מספיק להזדווג פעם ג' בתפלת ערבית, על סמך קריאת שמע של שחרית, כי הנה כבר כלה ונפסק בתפלת המנחה:

    וגם עם זה הטעם הנ"ל, יתבאר לך טעם אחר, למה זווג מנחה אינו כ"כ מעולה כמו של שחרית, כי אף ע"פ שהוא סוד יום. והטעם הוא, כי זווג זה הוא משיורי המוחין דשחרית:

  6. במה מתבטאת הבחירה החופשית של אדם שיודע ש"אין עוד מלבדו"? אם מצד הכלי והן מצד האור הוא נשלט ב100% היכן ה"אני" ומה תפקידו?

  7. שאלה- מיהו אדם הנמצא בין גשמיות לרוחניות?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest