מהפכה

בעולם הזה אנחנו קיימים בדרגה הבהמית, אנחנו מצייתים לטבע שלנו באופן מוחלט. אך ברגע שנגלה שהחיים האלה הם אפסיים וחסרי תכלית, אנחנו נרגיש רצון לעלות מהדרגה הזאת. אך כיצד עלינו לעלות מעל לקיום הבהמי, כשאנחנו חיים בצורה אוטומטית וללא חופש בחירה, ולהפוך להיות בני אדם חופשיים מעל למוות של הגוף הבהמי? הרי "אדם" מהמילה "דומה", דומה לבורא.

כדי לבצע עלייה כזאת, לבנות בתוך "הבהמה" טבע חדש של "אדם", הדומה לבורא, עלינו להזמין על עצמנו את המאור המחזיר למוטב. זהו כוח עליון שישפיע עלינו וישנה אותנו בכזו צורה, שאנחנו נתעלה בהבנה, בהרגשה, באפשרויות, בתפיסה שלנו למדרגה יותר עליונה שנקראת אדם. זו אינה סתם עלייה מכאנית ולא צבירת כמות הידע, זהו מעבר לדרגת טבע אחרת. לא מובן לנו, כיצד הדבר הזה מתרחש, הרי כעת כולנו מסתכלים על העולם מתוך הגוף הבהמי שלנו.

אני מסתתר בתוך הבהמה הזאת ודרך עיניה, אוזניה וכל שאר החושים תופס את העולם הזה. אינני מסוגל לראות את העולם אחרת, עד שיגיע אור מלמעלה וייתן לי אפשרות להשתחרר מהעור הבהמי הזה ומהתחושות שלו, ולהתלבש בדמות האדם, אז אראה וארגיש מציאות חדשה. איננו יודעים כעת לא באיזו מציאות אנחנו קיימים ולא לאן אנחנו צריכים להגיע, הרי ניתן להעריך ולחקור דבר רק על בסיס דבר אחר.

כדי להפעיל את כל התהליך, ניתנו לנו שתי עצות עיקריות: קבוצה ולימוד ספרים קבליים. דרך הקבוצה, הרצון להתחבר יחד, אנחנו מיישׂמים את היציאה מתוך עצמנו והתלבשות באדם. אדם הוא מי שמחובר עם האחרים ובעל יכולת להשפיע לזולת. וספר, מושך אלינו אור והופך את הרצוי למצוי על ידי הרצון שלנו. כך אנחנו למעשה משׂיגים את מדרגת האדם, הידמות לעליון.

לכל אחד מאיתנו קיים הרצון הזה להפוך להיות אדם ולא להישאר "בהמה". ישנה קבוצה, אפשרות להשקיע מאמצים כדי לצאת מהרגשה בהמית ולהתאחד יחד. הקשר שלנו הוא זה שיאפשר לנו להיקרא בני אדם. והאור העליון שאותו אנחנו מושכים על ידי הלימוד המשותף, יסיים עבורנו את העבודה הזאת ויהפוך את המאמצים שלנו למציאות ריאלית וחדשה. בואו עם התקווה הזאת ונלמד כולנו יחד.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
עבודתו הפנימית של המקובל – 24.5.2010
להוציא את הראש מתוך האבוס
על פי פקודה ועל פי בחירה