השכחה המצילה

laitman_2009-07-18_0920-70.jpg

שאלה: לעיתים קרובות בזמן השיעור אני מבין את רוב הדברים, ואחר כך שוכח את כל מה שחשבתי והבנתי. האם זו התקדמות נכונה?

תשובתי: דווקא השכחה זו התכונה הטובה ביותר של האדם, אחרת הוא לא היה יכול לשנות את המצבים שלו. אם הרצון משתנה, אז משתנה גם השׂכל המשרת אותו. הזיכרון פועל באופן מכאני ומשתייך רק לרצון התואם אליו. ואם אנחנו צריכים לשנות רצון מקבלה להשפעה, אז הזיכרון שלנו חייב להתנקות ולהתחיל לשרת תכונות חדשות, רצונות חדשים.

לכן אין צורך לדאוג על זכירת החומר הנלמד! צריך לדאוג רק על הרגשתו, על גדילת הרצון להשפיע: האם הוא הופך להיות יותר רגיש ומתחבר עם האחרים, האם הוא מבין שאינו רוצה להתחבר עם האחרים. צריך לדאוג רק לרגשות ולתחושות! אל תדאגו, השׂכל תמיד יתפתח יחד עם ההרגשה. הוא יקבל צורה כדי לשרת את הרגש, כך אנחנו בנויים על ידי הטבע. לכן נאמר, שלא החכם למד. חכמת הקבלה אינה מושׂגת על ידי השׂכל וכמות הידע, אין כאן שום מבחנים, מי הבין או זכר יותר. רק הלב מבין!

אם האדם שוכח את מה ששמע בשיעור ואינו מבין אם הוא מרגיש שהחומר נעלם במידת ההתקדמות: למד כל כך הרבה, שמע על זה אלף פעמים ובכל זאת לא הבין! זה סימן להתקדמות נכונה. סימן שהוא דורש שינוי לרצון שלו, תיקון, ולא סתם בצורה מכאנית למלא את עצמו בידע.

לכן האדם חייב להתייחס בתשׂומת לב רבה למה שהוא דורש מהלימוד, אילו שינויים הוא רוצה לראות בתוכו. יכול להיות שהוא רוצה להפוך להיות חכם ומבין, מה שנקרא "חכמתו מרובה ממעשיו", כאשר הוא מקבל יותר ידע מאשר תיקונים, כי הרי מעשה זה תיקון. וזוהי הטעות הגדולה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 03.08.2010

רשומות קודמות בנושא:
תדרשו הרגשה!
על גלי ההשגה הרוחנית
אל תתייאש ותגיע לשער המלך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest