דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / מהי המשמעות הרוחנית מאחורי הניקיונות של פסח?

מהי המשמעות הרוחנית מאחורי הניקיונות של פסח?

מהי המשמעות הרוחנית מאחורי הניקיונות של פסח?
בחכמת הקבלה הבית מסמל את לבו של האדם, כלומר את כל רצונותיו.

ניקיון הבית והכשרת הכלים מזכירים לנו על כך שעלינו לנקות את הלב מהאהבה העצמית ולהכשיר אותו לאהבת הזולת.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/myOcp

2 comments

  1. לגבי התופעה של ייחוד המנהגים והמסורות לדת היהודית,כאילו רק מאחוריהם עומד הבורא,כאילו אתה לא יהודי אם אתה לא פועל על פיהם.הרי הבורא עומד מאחורי כל דבר. איך זה שהסמליות נהייתה כזו חשובה,אפילו ברמה שהיא משתלטת ומעיבה על מה שהיא אמורה לייצג(גירסא דינקותא),והאם היא ממלאת תפקיד כזה מלכתחילה,כי הרי,בסופו של דבר מי שעושה את הקשר בין הסמל למה שהוא אמור לסמל זה אותו אדם ספציפי סובייקטיבי(למשל אכילת מצות לחילוני לא אומרת שום דבר).האם הסמלים האלה "עושים את עבודתם".והאם יש מקום לאמץ מערכת סמלים אינדיבידואלית שתייצג את אותם הערכים מבלי שזה יפגע בקבוצתיות
    ולמה זה צריך להיות כזה אובססיבי (שחס וחלילה לא ישאר פירור בכיסים וכו).אולי זה אני אבל יש לי הרגשה שהבורא פולני

  2. זהר האזינו/מאמר אודנין דז"א/ אות קנב

    קנב) תרי אודנין למשמע וכו': ב' אזנים לשמוע טוב ורע. ושתיהן נחשבות לאחת. שכתוב הטה ה' אזנך ושמע. האזן, לפני ולפנים שלה, תלויה ברשימות עקומות, כדי שיתעכב הקול מליכנס במוחין, ויוכל המוח להבין בו, ולא יכנס במהירות, שכל דבר שהוא במהירות, אינו בחכמה שלמה.

    פירוש האזנים, ה"ס בינה דחיצוניות הראש, כי יש ע"ס דפנימיות הראש, שה"ס ג' מוחין, ויש ע"ס דחיצוניות הראש, הנקראות גלגלתא, עינים אזן חטם פה. שהם כח"ב  תו"מ. אמנם יש כאן שינוי מבע"ס דפנימיות הראש, שבפנימיות, החכמה קודמת לבינה. וכאן, האזנים, שהן בינה, הן גבוהות מן העינים, שהן חכמה. כי ב' אזנים ומצחא, נחשבים לחב"ד, וב' עינים וחוטמא, נחשבים לחג"ת. והטעם הוא, כי הע"ס דפנימיות הראש הן לעצם הפרצוף, ואין נגלה ממנו לאחרים. והע"ס דחיצוניות הראש הן להשפיע לזולתו. ונודע שחכמה דע"ס נסתמה בא"א ואינה נגלית כלל, וכל מה שנגלה הוא חכמה דל"ב נתיבות, דהיינו הבינה דע"ס שחזרה לחכמה (כנ"ל אות נ"ז) ולפיכך בחיצוניות הראש, שהוא לגלות לחוץ, נבחנת הבינה לבחינת חכמה, ולא כל ע"ס הבינה, אלא רק הו"ק דבינה, כי ג"ר דבינה, אינן מגלות חכמה, משום שג"ר דחכמה אינן מאירות, רק ו"ק דחכמה, ואם הג"ר דבינה היו משפיעות חכמה, היו מגולות הג"ר דחכמה. ולפיכך ב' אודנין ומצחא, שהם בחינת חב"ד אינן מאירות חכמה לחוץ, אלא רק לב' עיינין וחוטמא,  שהם חג"ת וכל היוצא מחג"ת הוא ו"ק, ונמצא שאינו מגולה רק ו"ק דחכמה. באפן,  שב' עינים וחוטמא הם המגלים החכמה לחוץ מהפרצוף. ונמצא ששיעור החכמה המגולה בפרצוף הוא רק ב' עינים, וע"כ נקראות העינים חכמה. אבל באזנים אין גילוי חכמה לחוץ, רק חסדים דג"ר דבינה. ועכ"ז, האזנים הן המקור, המגלה  החכמה אל העינים. כי אין גילוי לחוץ, אלא מכח"ב תו"מ דחיצוניות, ומאחר שהחכמה דע"ס נסתמה, נמצאת הבינה היא ראשית הגילוי, והמקור השורשי שמשם מקבלים התחתונים, והיינו רק הג"ר דבינה, דחיצוניות הראש, שהן האזנים, שבהן מתחילה כניסת הי' באויר לבחינת קו ימין, ויציאת  הי' מאויר לבחינת קו שמאל, ובה נוהג ענין עלית ז"א למ"ן, כדי ליחד הימין והשמאל זה בזה להשלים החכמה בחסדים. אלא שהאזנים אינן משפיעות חכמה לחוץ, כי אין תיקון באזנים רק לקבל, ולא להשפיע לחוץ, אלא שהן משפיעות בפנימיות אל העינים והחוטם המתוקנים להשפיע לחוץ.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest