מהיכן לדלות את האמת?

אחד  ההחוקים של החינוך אינטגרלי הוא, שהרוב (המסה) תמיד צודק. בזמן האחרון מחקרים מגלים את החוקיות הבאה: אם תעשו משאל למאה אנשים על איזו שהיא תופעה, אז, בסיכומו של דבר, הדעה הכללית שלהם תיתן לכם ידע מדויק וברור על התופעה הזאת או על התהליך. כל זה נובע מאינטגרליות. כלומר, אנחנו יכולים ללמוד את התופעות האלה של הטבע, את הכוח האינטגרלי שלו מתוך שיתוף פעולה הדדי כזה בינינו.

לכן, ביסודו של החינוך האינטגרלי, מלכתחילה קיימת שיטה קבוצתית, ששם אנשים יושבים במעגל, שם הם מקבלים השכלה וחינוך דווקא באיחוד, בתקשורת ביניהם. בדיון ב"מעגלים" אנשים מוצאים נקודת אמת. ואחר כך המעגלים האלה מתערבבים. אחר כך הם ממשיכים לתקשר ביניהם ברשת וירטואלית, עד כדי כך שמתחילים להרגיש את עצמם כמעגל אחד.

ואז יש להם מהיכן לדלות את האמת, מתוך המרכז, מתוך האיחוד ביניהם במעגל הזה, כאשר, מצד אחד, הם רוצים להיות מקושרים הדדית לחלוטין, ומצד שני, משתוקקים למצוא בקשר ההדדי הזה שיטה לפתרון בעיות הקיום, התקשורת וכולי. נוצר אצלם מגע עם הכוח העליון, שהוא למעשה, כוח החיבור שקיים בתוך האיחוד הזה, והם פתאום מוצאים הכול. דווקא משם הם מקבלים תשובות לשאלות.

אי אפשר לקבל אותן מאף מדריך. מדריך, זה אדם שיוצר את התנאים האלה. ואילו האנשים בעיקרון צריכים להשיג בעצמם את האמת, את יסודות הטבע, ומשם הם יגדלו בעצמם. יוצא, שקבוצה כזאת מעלה את עצמה. זה כל החינוך.

אני רואה, שבזמן האחרון יש הרבה אלמנטים במדעים, במיוחד בפסיכולוגיה, הרבה מאוד עבודות, שכבר מדברות חלקית על האפשרויות החדשות האלה.

מתוך התוכנית "בנייה של סביבה חברתית", 25.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בראש הקטר
לא למען גאווה, שליטה וכבוד
התמזגות הקבוצות