מהו סוד האושר

שאלה: מהו סוד האושר?

תשובתי: תלוי באיזו דרגה בוחנים את השאלה הזו. אם אנחנו מדברים על דרגות דומם, צומח וחי, אז האושר מסתכם בתוך צורה ביולוגית או צמחית, או אפילו של יצור דומם, כלומר האושר, בו עצמו.

אם מדברים על האדם, אז על פי חכמת הקבלה, האדם אינו יכול להיות מאושר בתוך עצמו. אושר מסוג זה הוא תמיד זמני והופך לצרה. כדי להביא אותנו אל האושר, ישנן שתי מערכות: חיובית ושלילית, כאשר אנחנו קיימים במערכת אחת, ועלינו לבוא במגע עם המערכת השנייה.

בעל הסולם כותב, שלאחר לידתנו הדאגה והאהבה של הורינו מושכים אותנו לחיים. ההורים מחנכים אותנו ותומכים בנו במשך מספר שנים מסוים. ילדים ואפילו נערים מתבגרים גדלים ללא דאגות. לאחר מכן הם מתגייסים לצבא, וגם שם נמשך המשחק הזה, למרות שהוא פחות נעים, ממה שקורה בדרך כלל בחצר בין הילדים, שם כבר מתקיים מאבק, אבל המאבק הזה הוא יחסי.

כאשר אנחנו הופכים לבוגרים, עצמאיים, מתחיל המאבק האמיתי על הקיום: איך להתקיים, איך להשיג מזון, איך לספק ביטחון לעצמך ולמשפחתך וכולי.

קיימות שתי מערכות הנהגה מנוגדות: חיובית ושלילית. מערכת, שבתוכה אנחנו נמצאים במצב "קטנות", מצב ילדותי, ומערכת, שבה אנחנו נמצאים במצב "בגרות". זה מתגלה גם בצמחים ובבעלי חיים, ועל אחת כמה וכמה באדם.

כדי להביא את האדם להידמוּת לבורא, שזה מה שנקרא "אושר מוחלט", מפני שהבורא הוא מקור לכל מה שאנחנו יכולים לכנות טוב, אושר, תענוג ומילוי, גם לנו נחוצות שתי מערכות. מערכת אחת משפיעה, ומערכת שנייה מקבלת. מאחר והן נבדלות לחלוטין זו מזו, אז כל הקיים מחולק לשני חלקים.

הדבר נובע מתוך תשע הספירות הראשונות של הפרצוף הרוחני והספירה האחרונה שלו, מלכות. לכן, בעולם שלנו מופיע מושג הזמן. כלומר קיים רגע חיובי, רגע שלילי. ושוב רגע חיובי ורגע שלילי. כך קיים בכל מקום ובכל, כדי לשלב את תכונת ההשפעה עם תכונת הקבלה, מפני שהן לא תוכלנה להתקיים יחד אלא רק בתוך האדם.

באופן כזה, מערכת הנהגה אחת היא חיובית, משפיעה (אהבה, ביטחון), והמערכת השנייה היא שלילית, מקבלת, שחושבת רק על עצמה. שתיהן הכרחיות, מאחר ולמערכת המשפיעה כשלעצמה אין מה ואין למי להשפיע, ואילו המערכת המקבלת כשלעצמה לא תוכל לקבל.

המעבר ביניהן הוא דווקא שמוליד את מושג הזמן ואת כל המצבים, השינויים, הזרמים, כל מה שאנחנו מכנים בשם "חיים", זמן, קיום.

מחוץ לשתי המערכות הללו, ללא מעבר מהחיובית לשלילית ומהשלילית לחיובית, לא היינו יכולים להרגיש חיים. לכן האושר מסתכם בחיבור בצורה אופטימלית נכונה של שתי המערכות, כדי שהן ישלימו זו את זו בצורה הדדית. אז האדם ירגיש הרמוניה מוחלטת, מאחר ובהימצאו מעל למערכות החיובית והשלילית, ממלאים ומשׂביעים אותו כמו תינוק, תינוק אינו מרגיש את הזמן.

אני זוכר, איך הייתי בורח לשחק עם החברים. אימי הרשתה לי לשחק רק שעה אחת. היה נדמה לי ששעה זה הרבה מאוד זמן אבל כאשר חזרתי, התברר שנעדרתי למשך ארבע שעות.

כאשר אתה מרגיש מילוי, אתה מאבד את תחושת הזמן. אבל אין זה אומר שאתה נמצא מחוץ לזמן, מעל לזמן.

מתוך שיעור וירטואלי, 17.12.2017

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/E7u51

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest