דף הבית / כלכלה / כסף / מדינת הערבות ההדדית

מדינת הערבות ההדדית

המבנה החברתי הבא של העולם הוא הערבות ההדדית.

האנשים הפשוטים רוצים פשוט לאכול, ליהנות מהחיים, שיהיה להם ביטחון לעתיד, לילדים שלהם, תרבות, לימודים, חופש, זכויות, עבודה, התפתחות.

אך האנשים הטובים והפשוטים האלה אינם רוצים לשמוע על האיחוד.

איך להסביר להם שאם לא נתקדם לקראת האיחוד, שהוא השלב הבא בהתפתחות האנושות, הם ילכו לקראת משברים, רעב ומוות?

על אף שהתחלנו לדבר על המשבר במבנה החברה, בכל מה שהאדם יצר משך שנים רבות – גם המנהיגים וגם האנשים הפשוטים מבינים את זה ולא מבינים את זה. לא הכסף, לא הכוח ולא שיטות הממשל הקודמות – לא עובדות. אומרים שהעולם הגיע למבוי סתום, אך מה שנמצא במבוי סתום הוא תפיסת העולם הקודמת שלנו.

אנחנו התפתחנו תחת לחצם של הרצונות שהתגלו בנו. לתהליך הזה אנחנו קוראים "אבולוציה". אמנם לא נעים לנו להודות שאנחנו מובלים על ידי הטבע בכל התהליך הזה ושאנחנו מהווים את התוצאה מהרצונות והמחשבות שמתעוררות בנו – אך זאת האמת.

אנחנו כל כך נשלטים על ידי הטבע, כל כך משעובדים לו, כל כך מצייתים לפקודותיו, עד שאנחנו פשוט לא מבחינים בכך וחושבים שאנחנו חופשיים. אך זה לא חופש, אלא שעבוד מוחלט, עד כדי כך שהשעבוד הזה אינו מורגש כשעבוד, מפני שמצידנו חסרה ההתנגדות לציות לפקודות הטבע. אנחנו חושבים שהפקודות האלה הן הרצונות שלנו.

בחברה שלנו, לפי פקודת הטבע, הפכנו את הכוח והכסף לאמצעי השליטה. העובדה שהעושר נמצא רק בידיהם של מעטים הפכה לנורמה מקובלת בחברה. הדמוקרטיה הפכה למילה שמרגיעה את ההמונים. כל הפלנטה אוכלת את עצמה ולא חושבת איך היא תחיה כאשר יאזלו משאבי הטבע. איזה יופי שהמשבר התחיל עוד לפני שהמשאבים אזלו!

הכנסנו את עצמנו לעולם של תחרות, והמצאנו לעצמנו מטרות וערכים דמיוניים. איזה יופי שהמשבר התחיל עוד לפני שהתחלנו – מתוך הייאוש מחוסר המוצא של קיומנו, מתוך זעם חסר אונים, מתוך הרגשת המבוי הסתום והשפלות העצמית – לחסל את עצמנו ואת הפלנטה!

המשבר מראה לנו מראש, עוד לפני שנגיע לפשיטת רגל מוחלטת, את המבוי הסתום של ההתפתחות האגואיסטית שלנו, ובלית ברירה דוחף אותנו להתחבר למערכת אחת, בערבות הדדית. התוכנית של הטבע היא להביא אותנו להידמות מלאה לטבע עצמו. כלומר, להכיר את רצונו. כתוצאה מכך, אנחנו רוכשים את הידיעה המלאה על כל מערכת הטבע, ומתחילים לחיות ברמה של הטבע הנצחי והשלם.

ניתן להשיג ערבות הדדית רק מתוך הכרה. לא ניתן להשיג אותה על ידי כפייה. העולם האינטגרלי דורש שיתוף פעולה אינטגרלי, ללא תלות בכל ההבדלים בינינו, יהיו אשר יהיו (הבדלי גזע, לאום, דת, מעמד, עמדה פוליטית וכן הלאה). זוהי ברית רצונית של כולם ולכן ניתן להגיע אליה רק כתוצאה מחינוך אינטגרלי כולל.

החברה של הערבות ההדדית תהיה חייבת לספק לכל אחד את מה שמגיע לו לצורך הקיום ההכרחי: מגורים, פנסיה, ביטוח לאומי, קופת חולים, חינוך ילדים וכן הלאה.

מכיוון שהעולם כבר לא ירדוף יותר אחר ייצור דברים שאינם הכרחיים, אלא רק אחרי המוצרים ההכרחיים, יום העבודה יתקצר, ושאר הזמן יוקדש ללימוד ולחינוך. והתוצאה מכל מאמצי האדם, המטרה של הקיום שלו, תהיה השגת העולם העליון מתוך גילוי החיבור האינטגרלי.

וכאן ייעלם הבסיס לתחרות. מטרת הקיום החומרי תהיה רווחתם הכללית של כל תושבי העולם. החברה לא תחפש ליצור לכולם מקומות עבודה, אלא הלימוד ייחשב לא פחות מועיל מהעבודה, מפני שהוא מגלה את הכוחות החיוביים של הטבע. אין צורך להמריץ את הייצור, אלא רק להביא אותו לרמה ההכרחית.

כל חידוש טכנולוגי יימדד לפי מידת הנחיצות שלו לחברה, ורק לאחר מכן הוא יאומץ. המדידה הזאת תהיה תוצאה מהמגמה והתהליך הכללי, והיא תותנה בשמירה קפדנית על הטבע הסובב, על האנרגיה, הזמן והבריאות.

לכן ייתכן שההתפתחות הטכנולוגית תיעלם לחלוטין, והיא תוחלף בהרגשת הסיפוק מהרמה הגשמית הקיימת וההשתוקקות אל מה שמעל לחומר.

יתפתחו רק המגמות הפרקטיות של המדע והטכנולוגיה, שרלוונטיות לחיינו, ומובילות ליתר חיסכון במשאבי הטבע. היעדר התחרות וביצוע תוכנית העבודה רק בחלק מיום העבודה, במידה ההכרחית לקיום החברה, יובילו את האנושות לאיזון עם הטבע. הרי האדם מוסיף לאורח החיים האנושי שלו את מה שהכרחי, לפי חוק הטבע.

החברה האנושית מהווה גוף אחד, ומתפקדת לפי עיקרון הגוף החי, שלא מייצר שום דבר מיותר, אלא דואג רק להשגת ההומיאוסטאזיס. כמו בכל גוף חי, מי שאחראי על הכול הוא הראש, מועצת החכמים, וכל היתר מקבלים את החלטותיהם, לא בצורה אוטומטית, אלא כתוצאה מהחינוך שייצור בהם את התכונות המתאימות כדי להבין ולקבל את החלטותיהם של החכמים.

הצורך בחינוך נובע מכך שהחינוך נרכש דווקא לפי מידת לימוד החיבור, השגת תכונת ההשפעה, האיחוד והאהבה – רק לפי מידת השגת התכונות האלה, האדם מתחיל להבין ולהכיר את דרגת ה"אדם", שאותה הוא צריך להשיג בהתאם לתוכנית הטבע, תוכנית האבולוציה, ולהבין ולקבל את החלטותיהם של החכמים.

ההבדל בין דרגות ההתפתחות הקודמות ובין הדרגה הנוכחית הוא בכך, שבדרגה הנוכחית של התפתחותנו, אנחנו חייבים להשיג את הטעם בהתפתחות שלנו, את הנעימות שלה, ולהשתוקק אליה בעצמנו, ולא להידחף אליה על ידי הטבע.

הצורך בפרסום יתמעט, בהשוואה לתעשייה הנוכחית, שבה 50% מההוצאות מושקעות בפרסום. כל הנהלת החשבונות תתבצע בהיעדר סממנים כספיים, אלא כל אחד יקבל באמצעות שובר את ההכרחי לו מתוך המרכז האנליטי המשותף, שיספק את הסחורה עד לביתו. האספקה שיקבל כל אחד לא תהיה תלויה במקום שבו הוא עובד, ובכלל זה לא יהיה משנה האם הוא עובד או לא.

התעשייה והאספקה (לא המסחר) יעבדו רק ברמת סיפוק הצרכים ההכרחיים, לפי תוכנית הצריכה הנבונה. יושקעו יותר כוחות בשיקום הטבע, שנפגם בדורות האחרונים. לא יהיה קיים המושג "התנדבות", מפני שכל עבודה תיתפס כהתנדבות. תוקדש תשומת לב רבה למקומות הנופש ההמוניים.

החברה לא תוטרד על ידי הכמות העצומה של חסרי העבודה. יתארגנו פעולות של ניקוי ושיקום הטבע, שיביאו את הטבע לצורתו הטבעית. המטרה לא תהיה העמל, אלא הדאגה שהעמל יידרש כמה שפחות, והזמן של החיים הגשמיים יתקרב מבחינה איכותית לזמן הרוחני.

מדינת הערבות ההדדית – זהו המבנה של הצדק החברתי: כל אדם צריך להיות במקום שבו הוא מועיל ביותר לחברה. השלטון צריך להיות מורכב מאוסף אנשים שמשיגים את השלב הבא בהתפתחות של כלל החברה, כדי שיובילו את כל החברה למטרת הבריאה.

הדת והאמונה לעולם לא יהיו קשורים למדינה. אלו ישויות נפרדות לחלוטין.

המבנה הכלכלי-החברתי האחרון של העולם – יהיה הערבות, שתיבנה על פי העיקרון "ואהבת לרעך כמוך". המעבר למבנה חברתי כזה יתאפשר רק אם יסכימו עליו מאסה גדולה של משתתפים, מבלי להפיל את המשטר הנוכחי, אלא מתוך רצון.

ידיעות קודמות בנושא:
שנה טובה!
אלטרואיזם הוא חשבון מדויק
העתיד קרוב כל כך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Mkgpr

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest