מדיטציות על פי חכמת הקבלה

שאלתה של נטע: רבינו חיים ויטאל (בשער ד' של ספרו שערי קדושה) מבאר כיצד העוסק במדיטציה (לאחר שמוכן לכך מצד רמתו בלימוד התורה ושמירת המצוות ויראת שמים שבו) נכנס לחדר בו הוא מתבודד, עוטף עצמו בטלית, ויושב עם עיניים סגורות. אז הוא רואה עצמו מניח את גופו מאחוריו, ועולה לשמים. משמגיע למצב זה, הוא לוקח משפט או קטע ממִשנה, וחוזר עליו שוב ושוב כמנטרה. התייחסותך?

התייחסותי: אין כאן אף מילה על העולם שלנו, הכול אך ורק מצביע על הכוחות של העולם העליון, בשפת הענפים של הקבלה – מקובלים כותבים את ספריהם רק בצורה כזאת (ראו תלמוד עשר הספירות חלק א, הסתכלות פנימית).

…נכנס לחדר (להיכל המלכות) בו הוא מתבודד (מכל הקליפות – הפרעות), עוטף עצמו בטלית (ראו דרגת טלית בזעיר אנפין דעולם האצילות, עם אור מקיף), ויושב עם עיניים סגורות (משאיר את המדרגה הקודמת שלו). אז הוא רואה עצמו מניח את גופו מאחוריו (את האח"פ שלו), ועולה לשמים (לאח"פ דעליון). משמגיע למצב זה, הוא לוקח משפט או קטע ממִשנה, וחוזר עליו שוב ושוב (וכך עולה שוב ושוב ממדרגה למדרגה).