מגנט של אור

שאלה: כיצד במשך היום, יחד עם כל הקושי שבחיים המודרניים, עם כל ההפרעות והסביבה הזרה, שומרים על הכוונה שקיבלנו בשיעור כדי שהיא תלווה אותנו במשך כל היום?

תשובתי: האדם נמצא תחת השפעת הסביבה ואינו מסוגל להשתחרר ממנה. עלינו משפיעה הסביבה הטבעית, כל החברה האנושית. אבל, אם אנחנו נבנה לצידה סביבה חזקה מאוד, קבוצה לא גדולה במיוחד, אז נוכל להתגבר על ההשפעה החיצונית. העוצמה של השפעת הסביבה תהיה יותר חזקה מעוצמת העולם.

אבל, כל עוד אני נמצא בין החברים, הם מאוד משפיעים עליי. וברגע שאני יוצא לאוויר העולם, אז העולם מתחיל להשפיע עליי. ולמעשה, לא הקבוצה משפיעה עלינו, אלא האור. אנחנו נמצאים כל הזמן תחת השפעת האור. כל הפעולות שאנחנו עושים כלפי הקבוצה, הערבות, החיבור, האיחוד, הן כדי שנזדקק לאור, לעזרת הכוח העליון, לייאוש, כדי להגיע לצעקה "הצילו"!

לכן, האדם שוכח, מרגיש שהוא נפל, אבד. פתאום, בסוף היום אתה נזכר שבמשך כל היום לא חשבת על רוחניות. ואתה מזדעזע שעברו כבר מספר שנים ללא תוצאה, וכך יכולים לעבור כל החיים. בינתיים, אלה הם חשבונות אגואיסטיים, אבל אין מה לעשות. אתה צריך לראות עד כמה זה מקרב אותך לתפילה.

ואפילו שאתה אינך מודע לזה, אבל הלב מתפלל. התפילה היא עבודה שבלב. אם הלב מרגיש חיסרון, אז זאת כבר תפילה. אבל בכל זאת, התפילה צריכה להיות יותר מכוונת, מרוכזת, יחד עם כל הקבוצה ואז היא תביא לשינוי.

אפשר לא לשכוח על הכוונה רק בתנאי שהאור העליון מחזיק אותך. כמו חתיכת ברזל ומגנט. אם המגנט מחזיק את הברזל באוויר, הוא תלוי באוויר. ברגע שהמגנט משחרר אותה היא נופלת. אין אפשרות אחרת. אנחנו רצון לקבל שפועל עליו הכוח העליון. ובמידת השפעתו עלינו אנחנו עולים או יורדים.

כל האמצעים שיש לנו: הקבוצה, האנושות, הנשמה השבורה, דרושים כדי לגלות את התלות שלנו במגנט, באור. "כל שבידך לעשות, עשה", אבל בסופו של דבר, העיקר הוא שתגדל התלות שלך באור, בבורא, יחד עם כל האמצעים: הקבוצה, החברים, הלימוד. בסופו של דבר, הכול מתרכז בדבר אחד "ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא"!

מתוך שיעור על פי מאמרו של הרב"ש, "נס של חנוכה", 29.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בוקר חדש תלוי ביום הקודם
תקשורת קווית ואלחוטית עם הקבוצה
לא יגעת, לא מצאת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/K6AKt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest