הניגודים הנפלאים האלה

בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה":

"ועיקר הפלא שבחכמה זו, היא ההתכללות שבה, כלומר, שכל פרטי המציאות הגדולה הולכים על ידה, ומתכללים ומשתלבים ומתיחדים, עד שבאים בדבר אחד – הכל יכול וכללם יחד."

כל היופי, כל העושר של ההבנה, ההשגה, ההרגשה, נובעים מחיבור ושילוב בין הדברים. שום דבר שהוא נפרד, לא נותן לנו התפעלות אמיתית. אלא רק כאשר אני מחבר דברים רחוקים ומנוגדים, אז הם פתאום יכולים להשלים זה את זה, וההשלמה ההדדית הזאת של תופעות מנוגדות וקוטביות גורמת לי להתפעלות.

הכול מתחיל מפירוד, משנאה, מריחוק, מחוסר היכולת להתקיים יחד, ופתאום אני רואה שדווקא הודות לזה יש השלמה, ואף אחד אינו שלם ללא השני. כולם מתחברים, ודווקא אז, לפי עוצמת הפירוד אני מרגיש את עוצמת החיבור, עוצמת האיחוד.

השבירה הביאה אותנו לפירוד, לפיזור, לריחוק, לשנאה, לניגוד בדרגות השונות. אנחנו דוחים זה את זה, מוכנים לאכול ולהרוג אחד את השני. וברוחניות זה עוד יותר גדול בהרבה, שם הכוחות של ימין ושמאל פועלים בקנה מידה גדול יותר, וכל פעם האדם חייב לבנות את "הקו האמצעי", כדי לאסוף אותם ולחבר את כל החלקים יחד ביניהם. זה מביא בכל העולמות אור הגדול פי תר"ך (620) פעמים, ומזה הבורא מקבל תענוג.

כך מצד אחד, הנבראים מגלים את החושך, אבל מצד שני, מתוך החושך מגיעים לאור. אבל זהו אור מיוחד, כי הם בעצמם מייצרים אותו, מתוך זה שמגלים ניתוק, ריחוק ופירוד, ואחר כך מגלים חיבור והשלמה.

קודם זה לא היה. דבר אחד זה, לקבל אור לתיקון הבריאה, ודבר אחר לגמרי, זה אור למטרת הבריאה. זה מתעורר ומתקיים רק בתוך מי שמרגיש את כל התהליך הזה שעובר על עצמו. ולכן בלי חיסרון, בלי נחיצות, אי אפשר להגיע לגילוי. אנחנו פשוט חייבים לעבור דרך כל האבחנות.

זה הפלא שנמצא בחכמת הקבלה, אנחנו מגלים את הניגודים ואת ההשלמה שלהם. וזו המתנה הגדולה ביותר שהבורא הכין לנו. ואנחנו מצידנו מגלים את המתנה הזאת, מודעים לה, ומודים על זה לבורא, ובזה נותנים לו נחת רוח.

כי, מצד אחד הוא הכניס אותנו למרתף החשוך, ומצד שני דווקא מתוך זה אנחנו מגלים את כל היופי שבמציאות.

מתוך שיעור על המאמר של בעל הסולם "תורת הקבלה ומהותה", 26.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האור נולד מתוך החושך
השְׂאור המובחר ביותר
מאור הנפש ועד אור היחידה