מגמתיות סוציאלית של חכמת הקבלה

הערה: בעל הסולם כתב ספרים ומאמרים רבים, אבל משום מה אתה שׂם דגש רק על הדוקטרינה הסוציאלית שלו, למרות שזה חלק קטן מהכתבים שלו, שחלקם הוא בכלל לא התכוון להוציא לדפוס.

תגובתי: אכן בעל הסולם לא התכוון להדפיס את המאמר "הדור האחרון". אבל עיתון "האומה" ראה אור עוד בחייו והסב אי נעימויות גדולות מאוד במאבקיו עם מעגלים מסוימים בחברה המקומית דאז.

הערה: בכתב הבסיסי שלו "תלמוד עשר הספירות" (תע"ס) אין שום דבר חברתי…

תשובתי: רק אנשים שלא מבינים דבר בחכמת הקבלה, יכולים לטעון ש"תלמוד עשר הספירות" אינו מדבר על איך לשנות את עצמך בתנאי של אהבת הזולת. תע"ס מסביר, כיצד יש לקחת קבוצה שבה יש עשרה מרכיבים ולהתחיל להרכיב אותם בכזאת צורה שהם ייהפכו  למערכת, שנקראת "פרצוף", "נשמה". עשרה חלקים, המקושרים ביניהם לכיוון מטרה אחת.

הערה: למשל, בספרו המפורסם "שמעתי", בכלל לא  מוזכרת מגמתיות סוציאלית…

תשובתי: בספר "שמעתי" מדובר על כך שהאדם צריך לנהל את האגו שלו ולשם מה עליו לעשות זאת, עליו ליישם את האגו המתוקן שלו ביחסים, בקשר נכון בין כולם. החוק "ואהבת לרעך כמוך" מהווה את החוק העיקרי והכללי עבור כולם. בעל הסולם מסביר זאת במאמרים "מתן תורה", "ערבות" ואחרים.

גילוי הבורא לאדם אינו יכול להתרחש בשום מקום, אלא אך ורק במרכז עשירייה. אני מבין, שזה דוחה אנשים רבים, מפני שאנחנו אגואיסטים ומוכנים לעסוק בכל מה שרק אפשר, רק לא באיחוד.

כאשר הגעתי לחכמת הקבלה, זמן רב לא הבנתי שהשגה תלויה ביחס שלי לאחרים, ואני חייב להתמוסס בתשע החברים שלי, ורק דרכם אוכל "לחלחל" לתוך העולם העליון. לא רציתי להבין! האגו שלי הטיל על זה צל, לחלוטין.

עסקתי המון בשרטוטים, גרפים, כל מיני סכמות קבליות, מבנה של מערכת העולמות, ההנהגה העליונה וכולי, מפני שהמומחיות המקצועית שלי היא ביו-קיברנטיקה, כלומר מערכות ניהול. אבל, כאשר התחלתי לתפוס ולהבין שהכול מיושם בקשר בינינו ועליי להתקרב אליהם נפשית, להתאחד, ליצור מערכת כללית משותפת של קשרים שנקראת "פרצוף" ואחר כך תיקרא "נשמה", מפני שלאף אחד מאיתנו אין נשמה, כל אחד יכול להיות רק החלק העשירי ממנה, נתקפתי בדכדוך עצום.

לכן אני בהחלט מבין אותך, עברתי את כל זה.

מתוך שיעור וירטואלי, 8.10.2017