דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / מגורים הם לא מותרות

מגורים הם לא מותרות

laitman_2011-02-25_9287-70.jpg

שאלה: ביקרתי אתמול בעיר האוהלים שהקימו זוגות צעירים במרכז תל אביב, במחאה נגד מחירי הדיור הגבוהים. בערב האנשים מתאספים שם למעגל גדול וכל אחד בתורו אומר במיקרופון את כל מה שנראה לו. כל אחד זכאי לזכות הדיבור. אם אני הייתי נרשם לרשימת הדוברים, מה היית מציע לי לומר?

תשובתי: "סוף מעשה במחשבה תחילה". קודם כל, מה אנחנו רוצים להשיג? אנחנו רוצים להשיג פתרון לבעיית הדיור לסטודנטים ולזוגות צעירים – אנשים שעדיין לא מסודרים, שרק עכשיו מתחילים לחיות. אנחנו יכולים לעשות זאת רק אם נפעיל השפעה ולחץ על הממשלה.

אנחנו סבורים שלממשלה יש מספיק כסף לצרכים שונים. אז שיגלו רגישות לדרישות שלנו. חבר כנסת מקבל בחודש עשרות אלפי שקלים, ואילו סטודנט אינו מקבל שום דבר, ועוד משלם שכר לימוד. בלתי אפשרי לחיות כך. הממשלה צריכה להקטין את ההוצאות שלה. אני לא מדבר על תחומי הביטחון, החינוך או הבריאות. בנושאים האלה אנחנו לא מתערבים. נניח ששם הכול אצלנו בסדר.

אנחנו מדברים על הממשלה: כמה שסטודנטים צריכים, כך הם צריכים לקבל. זוגות צעירים רוצים להקים משפחה, רוצים לחיות – אז שיהיה להם דיור. דיור פשוט בשכירות, בשלבים הראשונים של החיים המשותפים, עד שהם ירכשו בעצמם דירה. או שמייד יספקו להם דירה למכירה במחיר סביר.

למדינה יש קרקע. מטר רבוע של בנייה עולה לכל היותר 500$, גם אם זאת בנייה לא המונית. תאר לעצמך: ב-50,000$ אתה קונה דירה של 100 מ"ר. היום תצטרך לשלם עבורה נניח 300,000$ – פי שש יותר מעלותה האמיתית, כולל כל ההוצאות.

מדוע זה כך? כמה אפשר להרוויח על חשבון האנשים שגם כך מחוסרי אמצעים?

הם צודקים. השאלה היא רק כיצד הם יצליחו להתארגן. הם צריכים להיות שדולה חזקה מאוד, קבוצה שתפעיל בהדרגה לחץ גדול עד להשגת המטרה. וחוץ מזה עליהם להמשיך. במדינה הזאת יש עוד המון דברים שלא היה מזיק לתקן, חוץ מהדיור. אך הממשלה לא תתקן אותם אם אתה לא תחייב אותה.

הממשלה נמצאת תמיד תחת לחץ: קואליציוני או שדולתי. ולכן, אם אתם לא חודרים לתוך המערכת הזאת בתור קבוצת לחץ – מבפנים או מבחוץ – לא יצא שום דבר.

כלומר, השאלה עכשיו היא, כיצד עלינו להתארגן כדי שהמחאה שלנו לא תהפוך לפסטיבל. אני אפילו לא אתפלא אם יהיו שם סוכנים סמויים שינסו לעשות את זה במיוחד. הרי מדובר על דבר רציני ולא פשוט, וכל ממשלה בעולם מאוד דואגת לעצמה ונוקטת כל מיני צעדים בקשר לזה. זה טבעי, הרי כל שלטון צריך לעמוד על שלו. אחרת איך הוא יחזיק מעמד?

ולכן, המפגינים זקוקים לארגון אמיתי, חזק, אמין, רציני, ולא להסתפק בקריאות לתוך המיקרופון. ברור שזה טוב ונחוץ, אך אם בזה יסתיים הכול, אז יזלזלו בהם עוד יותר, ובפעם הבאה יהיה להם או לתומכיהם מאוד קשה. עליהם להבין את האחריות שמונחת על כתפיהם. אם יקומו אחר כך מחאות דומות, הצלחתן תהיה תלויה במאבק של היום ובתוצאותיו.

הם צריכים להיעזר בשירותיהם של יועצים טובים, אמיתיים, כדי להגיע לחיבור ולערבות ביניהם, על מנת להתארגן נכון, על מנת להבין כיצד להפעיל לחץ, כיצד לעבוד עם הקהל, כיצד למשוך לצידם אנשים חדשים, כיצד לפנות לכלי התקשורת ולממשלה. הם זקוקים לארגון פנימי חזק מאוד וליועצים מנוסים. אחרת הם לא יצליחו.

את אותו הדבר ראיתי בספרד. הכול התחיל בצורה מאוד רצינית: השתתפו בפעולה זוגות נשואים בני 30-40, שנותרו ללא עבודה. אנשים בעלי השכלה גבוהה, אינטליגנטים, בוגרי אוניברסיטאות באירופה: מהנדסים, סוציולוגים, מתכנתים, ורבים אחרים שנשארו ללא תעסוקה. עבודה שחורה אפשר איכשהו למצוא, אך לאנשים כאלה אין סיכוי, הם פשוט חסרי אונים.

אז בהתחלה דווקא הם היו אלה שמילאו את כיכר העיר במדריד. אך הם לא הצליחו להתארגן כמו שצריך ולאט לאט הם התפזרו. בסופו של דבר המחאה התפזרה, ובמקומם באו לשם כל מיני טיפוסים שרגילים לחיות ברחובות והתיישבו בתוך האוהלים שלהם. כלי התקשורת הפסיקו לבוא ולסקר את האירוע (כי מה כבר יש לצלם? אנשים כאלו אתה יכול לצלם בכל פינה…), הממשלה מחאה כפיים בשמחה, וארגנה מזון, שירותים ומקלחות חינם. בסופו של דבר הממשלה מציגה שיש "דמוקרטיה", ואילו להומלסים יש איפה לחיות, עד שיגיע החורף. אז האוהלים יתרוקנו וייעלמו לגמרי בלי שאיש ישים לב.

זו דוגמא מאוד בולטת לחוסר ארגון. גם אצלנו בארץ התאספו אנשים אינטליגנטים, וזאת החולשה שלהם. הרי במצב כזה יש להתארגן ולהתחיל להפעיל לחץ. זה לא כמו המהפכה שהייתה במצרים, זאת לא התקוממות טבעית, ודווקא לכן צריך להיות כאן ארגון חזק יותר. את המפגינים שלנו קשה יותר לארגן ולכוון לכיוון כללי משותף. הרי הם נבונים יותר ואינדיבידואליסטים יותר.

אז שלא ייקחו דוגמא ממצרים וממדינות אחרות. שם יוצאים לרחובות אנשים מסוג אחר. כאן מדובר על ישראלים, שהם כבדים יותר, אינדיבידואליסטים ואגואיסטים. כאן כל אחד עושה את החשבון שלו. בהתחשב בכל זה, קשה לי לומר שהם יצליחו.

ייתכן שבכל זאת הם יבינו שהם זקוקים לארגון חזק ולתוכנית פעולה מדויקת: ללחוץ על הממשלה, להוציא כרזות, לפנות לאנשים ולארגונים אלה או אחרים. הם צריכים להישאר בכותרות, ולא רק כל עוד החדשות טריות.

אחרת, ישכחו מהם אחרי כמה ימים. ברגע מסוים האוהלים ברוטשילד יפסיקו להיות חידוש. אז יודיעו בחדשות על היום הארבעים והיום החמישים למחאת האוהלים. נו, בסדר, האדם יקרא בעיתון ויעבור לנושא הבא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 20.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האוהלים בכיכרות
כשהבעיות אינן נפתרות בצורה נקודתית
מה דורשים האנשים בכיכר

One comment

  1. כבוד הרב היקר, זה בעצם שווה ערך לרצון לקיים ערבות בינינו שברגע שתהיה השפעה כמו שצריך אז המטרה תצלח , לא לחינם מתחילים לקום כל מיני ארגונים למינהם כדי למחות על חוסר הצדק המשווע, השאלה היא האם הם יצליחו בדרך שלהם ופה בעצם באה חוכמת הקבלה אני בטוחה שאותה קבוצה אם היתה לומדת את עקרונות הקבלה הם היו הרבה יותר מצליחים, ושוב מגיעים למסקנה מה היינו עושים בלעדיך רב יקר תמשיך להוביל אותנו הלאה אנחנו זקוקים לך יותר מתמיד.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest