דף הבית / חינוך, ילדים / מבוי סתום שניתן לצאת ממנו

מבוי סתום שניתן לצאת ממנו

שאלה: העולם החיצוני שבו אנו צופים, משתקף בראש האדם בצורה של מבנה קוגניטיבי מסוים. המבנה הזה, שנוצר באמצעות חמשת החושים שלנו, לא משקף את התמונה האמיתית של העולם. יוצא, כי התמונה הפנימית של העולם נבנתה עם עיוותים.

העברת הידע מתבצעת בצורה מילולית בעל פה או בכתב. באופן מפתיע, במהלך התיאור של המודל התלת ממדי, נוצר תיאור של המודל החד ממדי, כלומר, ישנם עיוותים רבים.

בזמנו, אריסטו אמר, ש"מי שמתכוון לשבץ את הידע שלו בכתבים, הוא טיפש באותה המידה כמו מי שלאחר מכן מקווה להוציא אותו ללא פגע וכשר לשימוש".

מדוע הטבע יצר את מערכת ההשתקפות של התמונה האמיתית של העולם כזאת מורכבת ומסורבלת? מדוע המכשיר שניתן להעברת הידע כל כך פגום?

תשובה: כל מה שהטבע יצר הוא מושלם. והאדם בעזרת האפשרויות הקטנות והטיפשיות שלו רוצה להשתמש בזה ברמה השפלה והאגואיסטית שלו, כמו קוף שמשחק עם המחשב.

אנחנו אף פעם לא נהיה מסוגלים להבין את העולם שקיים מחוצה לנו, אם לא יהיו לנו את אותן התכונות.

גם אריסטו וגם אפלטון הבינו זאת היטב, ותיארו זאת בכתביהם. הם האמינו שהכיוון האגואיסטי של ההתפתחות שבו מתפתח בזמננו המדע המודרני, זה פשוט "גול עצמי".

במשך אלף שנות האבולוציה, אנחנו התפתחנו רק כדי לבוא למבוי סתום, ובסופו של דבר, להבין שאנחנו יצורים קטנים וטיפשיים, שבשל מגבלותינו הערכנו את עצמינו גבוה מדי, ועכשיו צריכים להפוך את הכיוון.

אבל אף אחד אינו מודע לכך מלבד כמה אנשים מיוחדים שיש להם לא רק תחושה מאוד ברורה שהמדע נמצא במבוי סתום, אלא גם הבנה שדברים יתרחשו וצריכים להתרחש באמצעות שינוי האדם.

האדם – זו המדרגה הנמוכה ביותר, ולא הגבוהה ביותר של הטבע. זו הבעיה! והמדרגה הנמוכה ביותר הזאת יכולה רק להתחיל לעלות, לטפס בחזרה.

בזמן שהאדם עולה, כלומר, משתנה בתכונותיו מבעל תכונות אגואיסטיות לתכונות אלטרואיסטיות, מתכונות קוויות, אינדיבידואליות, לתכונות גלובליות, אינטגרליות, רק אז הוא ירכוש הזדמנויות חדשות לאנליזה, סינתזה, הבנה. ואז הוא יצור בתוכו כלים חדשים, מכשיר הבנה חדש, שפה חדשה.

כל דבר ישתנה אצלו. הוא כאילו כל פעם ייוולד מחדש בצורה פנימית על ידי שיפור עצמי. ישתנו גם הרצונות שלו וגם השכל – שני הדברים שממנו הוא מורכב. וההבדל העיקרי הוא, שהרצונות הם ראשוניים, והשכל הוא משני.

לכן, אם אנחנו רוצים להסביר לאדם מה זה העולם שבו הוא חי, מה זה "מחוצה לו", אנחנו חייבים לשנות אותו, אחרת הוא באמת לא יבין אותנו. הוא יבין רק את האגואיסטים שמתארים את העולם באמצעות אותה המערכת המרובעת, שלה הוא תואם, ולא יותר. ואת העולם האמיתי אף אחד מהם לא מבין ולא מרגיש.

רק המבוי הסתום שאליו הגענו יכול לנענע ולפכח אותנו, ובסופו של דבר, על ידי ייסורים גדולים לגרום לנו לחשוב אחרת לחלוטין: כלומר, לא לשנות הכול סביבנו, אלא לשנות את עצמינו, לא לחשוב שהכול מסביב לא מתוקן במקום לתקן את עצמינו, אלא להתחיל לחשוב רק על כך שכל התיקונים יתרחשו בתוך האדם, ומתוך שינוי האדם לשנות את החברה.

כאשר האדם והחברה האנושית יתחילו להשתנות, הם יתחילו לגלות את שאר הדברים: הדומם, הצומח, החי, כל מה שקיים סביבם, כעולם החדש, העולם העליון.

מתוך תוכנית "עולם אינטגרלי. נוסחה של חברה אינטגרלית", 03.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
איחוד של מילים ופעולות
הבחירה מוטלת על האנושות
הטבע אינו ניתן לחלוקה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wOVVV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest