מאבק שבו משתתפים כולם

שאלה: לפי אופן המאבק בנגיף הקורונה רואים שכבר קיבלנו את המוח הגלובלי, מידע וניסיון מתפשטים בכל המדינות.

איך אפשר להשיג את הלב הגלובלי, איך להרגיש את האחרים, על אלו רגשות אתה מדבר? האם הרופאים שמצילים חיים, ועובדים 16 שעות ביממה, לא עושים את זה מתוך רגשות? הרי לרבים מהם יש בחירה לא לעבוד.

תשובתי: אני לא חושב שלרופאים יש בחירה אם לעבוד או לא. אינני חושב שהם יחליטו בעצמם לשבת בבית בבטלה. בעיקרון, המקצוע שלהם והנסיבות שנוצרו לא שוללים את ההקרבה העצמית. אבל הגיע הזמן להבין שאנחנו מקושרים זה עם זה, ואף מדינה לא יכולה לדאוג  רק לעצמה, מפני שלנגיף אין גבולות. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מוחלטת כיצד הוא מועבר וכיצד הוא מופיע, לכן במאבק בנגיף משתתפים כולם לחלוטין. בינתיים זה ההישג הטוב ביותר שהביאה לנו המגיפה.

מתוך תוכנית טלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 30.04.2020