מְקשרים

אמרו חכמים: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אע"פ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

במאמר "תרי"ג עיתין ותרי"ג פקודין", המצורף להקדמת ספר הזוהר, מסביר לנו ספר הזוהר, שהאדם מורכב מתרי"ג (613) רצונות, ולתקן אותם, זה נקרא לעשות תרי"ג מצוות. כי דווקא זה הציווי שמורה לנו לתקן כל רצון ורצון ולהשתמש בו בעל מנת להשפיע.

בכללות, הרצונות או המצוות מתחלקים לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ולשס"ה (365) מצוות "לא תעשה". על שס"ה מצוות (רצונות) "לא תעשה" אנחנו צריכים לעשות צמצום ולא להשתמש בהן. וברמ"ח מצוות (רצונות) אנחנו צריכים להשתמש בלקבל על מנת להשפיע. וכך האדם מתקן בעל מנת להשפיע את כל תרי"ג הרצונות שלו: חלקם על ידי פעולה וחלקם על ידי חוסר פעולה.

את כל הרצונות מתקן המאור המחזיר למוטב. פעם הוא היה "אור פנימי" שמילא את הרצונות, ואחר כך הסתלק מהם ונשאר מבחוץ כ"אור המקיף". עכשיו כל הרצונות מקולקלים בכוונה על מנת לקבל, אבל אנחנו יכולים לקשור את "האור המקיף" עם הרצונות המקולקלים, כדי שהוא ישפיע עליהם ויתקן אותם בכוונה במקום על מנת לקבל לעל מנת להשפיע. ואחר כך, במידת שינוי הכוונה לעל מנת להשפיע, אותו "האור המקיף" ייכנס לתוך הרצון בתור "אור פנימי".

באופן כזה, אנחנו משמשים כמשדכים, כ"מקשרים" בין "האור המקיף" והרצון המקולקל. זו העבודה שלנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, הקדמת ספר הזוהר, 26.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המצוות והמשפטים
מה זה "בורא" ו"תורה" בדרך הרוחנית
לא לשמה: שיהיה מה לתקן

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8nBzN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest