לתקן עולם שבור

laitman_2009-05-28_0059_70.jpg

שאלה: אם אינני יכול לתקן את מקום השבירה, אז אין לי מה לתקן?

תשובתי: אין לאדם מה לתקן חוץ מהשבירה שבינו לבין אנשים שיש להם את אותה ההשתוקקות לבורא כמוהו. מדוע דווקא עם אותם האנשים שמשתוקקים לבורא? האם אתה לא יכול לתקן את היחסים עם אנשים אחרים: בעבודה, במשפחה, בשוק? – ישנם הרבה אנשים מסביב ועל כולם להגיע לגמר התיקון, אז מדוע אינך יכול לעבוד איתם? – משום שהרצונות שלהם אינם מכוונים לחיבור בין הנשמות. כל אחד מהם משתוקק רק למלא את אגו שלו, זו דרגת החי של התפתחות האגואיזם, ולא דרגת האדם. שם אינך מגלה את השבירה. השבירה היא בדרגת האדם. אין לך מה לתקן בדרגת החי, שם כולם מנומסים, נעימים וטובים.

לכן, התיקון שייך רק לאלה שמשתוקקים לבורא. נשאלת השאלה: מדוע העולם כולו סובל? מדוע אנחנו נכנסים עתה לעולם גלובלי, אינטגרלי, שבור? – משום שכל האנשים האחרים צריכים להיתקן במידה שהם מסוגלים להתחבר, להידבק לישראל. הם אינם מסוגלים לתקן את היחסים ביניהם ברמת החי, כי אז הם יידמו לקומוניסטים ברוסיה. אך בסופו של דבר הם יהיו חייבים להתחבר על חשבון הדבקות בנו, ודרכנו לבורא.

אנחנו מתקנים את הקשרים בין הנשמות בדרגת האדם בלבד, הדומה לבורא. לכן, התיקון הזה מתייחס רק לקבוצת המקובלים או למי שמתחבר אליהם בצורות שונות, במידת היכולת שלהם. לכן כתב בעל הסולם בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר", שהכול תלוי בישראל. ישראל הם אלו שמשתוקקים לבורא, מרגישים שנאה ביניהם ועליהם לתקן את השנאה. בהם תלוי התיקון כולו.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 02.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הקבוצה היא הצל שלי
חיבור הנשמות = הידמות לבורא
על הגבול בין החושך והאור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/PZmlN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest