לשרת את העולם

laitman_2011-01-04_congress-we_9809-70.jpg

שאלה: כיצד עם ישראל, שחי ברמה הגשמית של העולם שלנו, צריך להשתתף בתיקון הכללי?

תשובתי: יחד עם תיקון עם ישראל הרוחני, אנחנו צריכים לתקן גם את "דמותו" הגשמית. הגשמית היא תוצאה של הגלגולים של עם ישראל, בעוד שישראל הרוחני, זה כל אלה שיש להם נקודה שבלב, השתוקקות רוחנית, שאיתה הם מצטרפים לתהליך. ההבדל ביניהם הוא במשיכה: אדם עם נקודה שבלב נמשך לרוחניות, ואדם ללא הנקודה הזאת, אינו נמשך לרוחניות. ובכל זאת אם אדם ללא נקודה שבלב שייך לעם ישראל וחייב לגשת לתיקון.

נכון, קיים עיקרון, שאומר, שאין כפיה בדרך הרוחנית. ובכל אופן, על ישראל מוטלת המשׂימה הזאת. בתורה נאמר: "אתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". והנה הזמן הזה הגיע. מובן שהחובה של אלה מישראל שהתעוררה בהם הנקודה שבלב, שונה מהחובה של אלה שאותה נקודה טרם התעוררה בהם, אך החובה מוטלת על כולם, והלחץ החיצוני של האח"פ, של אומות העולם, מכוון דווקא לכך, שגלגלתא ועיניים יתקנו את עצמם.

הלחץ הזה רק ילך ויגבר. ככל שאנחנו מאחרים יותר, כך האח"פ רוצה יותר, כי הרי האגואיזם כל הזמן גדל ונשאר יותר ויותר ריקני. ולכן גם הלחץ על גלגלתא ועיניים ילך ויגבר. בזה אומות העולם בעקיפין מעוררות את ישראל לזרז את תיקונם. לכן אנשים עם הנקודה שבלב, כלומר ישראל הרוחנית, וסתם יהודים, ישראל הגשמית, חייבים ליישׂם על עצמם את התיקון ולמשוך אור עבור האח"פ. מה לעשות, מדובר על כלי יחיד, שחלקיו מקושרים הדדית דווקא באופן כזה.

שאלה: כלומר, שני התהליכים צריכים לזרום במקביל?

תשובתי: אני לא רואה כאן שני תהליכים. בסוף הקדמה לספר הזוהר, בעל הסולם כותב על שני חלקי ישראל: הפנימי והחיצוני. החלק הפנימי, הם "עובדי ה'", שרוצים לשרת אותו, וגם הם נחלקים לשני חלקים: החלק הפנימי רוצה להשיג כוונה בעל מנת להשפיע, והחלק החיצוני מבצע פעולות גשמיות. וחוץ מזה, קיימים בישראל גם אלה, שלא יודעים שום דבר ולא מתעניינים בכלום.

כך גם באומות העולם ישנם שני חלקים. החלק הפנימי שרוצה להצטרף וגם מצטרף אלינו, הוא שייך לישראל, למרות שנקרא "ישראל שבאומות העולם". והחלק החיצוני היותר אדיש לזה, הוא רק מרגיש את הצרות של העולם שלנו. גם את האנשים האלה אנחנו צריכים לעורר, רק כדי שבעתיד הם ימנעו מטעויות גדולות, כדי שישמרו על עצמם מהשמדה ובעיות גדולות. כך גם הם יצטרפו אלינו.

בסופו של דבר התיקון מיועד דווקא לאותו החלק החיצוני, האח"פ. הם – הרצון לקבל מהווים את מטרת הבריאה. וישראל הם אינם מטרת הבריאה, אלא תיקון הבריאה. לזה צריכה להיות מכוונת כל העבודה שלנו: לתקן את עצמנו, כדי להביא תיקון לעולם. זה נקרא "ממלכת כוהנים", שאנחנו משרתים, ואנחנו משרתים את העולם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרמח"ל, "מאמר החכמה" 13.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הסימפטומים ישנם, הגיע הזמן להירפא!
חלוקת היגיעה הרוחנית
ישראל פנימי וחיצוני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7V0kj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest