דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לשים את הקלפים על השולחן

לשים את הקלפים על השולחן

שאלה: במה הכוונה שלנו בכנס בערבה צריכה להיות שונה מהכוונה שהייתה לנו קודם לכן? לְמה אנחנו צריכים להכין את עצמנו?

תשובתי: הכוונה שלנו בכנס הזה היא לצרף פחד גדול, חרדה גדולה: אולי אני באמת לא תומך בצורה נכונה במאמץ הכללי?

כמו במשחק פוקר, אני שם את הקלפים על השולחן, מוכן לתת את כל מה שיש לי, את כל כולי, להשגת האור המחזיר למוטב. אני מוכן להשקיע את החלק שלי ולדחוף את כולם למטרה. וכמו כן, בחיבור עם כל החברים, אני רוצה לקבל דרכם את הכוח שיחבר אותי כבר לא איתם, אלא עם מי שנמצא מעלינו. אנחנו צריכים להשתדל שעל כל הפשעים תכסה האהבה. אנחנו צריכים להשתוקק לערבות ולחיבור.

ההבדל כאן הוא בכך שהפעם אנחנו פועלים בעצמנו, ללא מעגלים נוספים, במחשבה, ברצון ובכוונה אחת. אנחנו לא יוצאים ממנה, אנחנו כל הזמן נשארים בפנים. ההתקפה היא לא מוחית, אלא ברצון ובכוונה.

זה מה שאנחנו מכינים, וכל השאר תלוי במשתתפים. הם בונים את המצב הזה.

מתוך שיעור בנושא "תקנון הכנס בערבה", 20.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הזדמנות של פעם בחיים
הכרחי ומספיק
ארבעה תנאים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest