דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לשאוב כוח מהאיחוד

לשאוב כוח מהאיחוד

רב"ש, שלבי הסולם, 1984-1985, מאמר י"ג "מעוז צור ישועתי": "ובכל מקום שהוא הולך, הוא מחפש בשבע עינים, אולי ימצא באיזה מקום, מי שיכול לתת לו את הכח דלהשפיע".

שאלה: כיצד מוצאים את הכוח הזה?

תשובתי: צריך לחפש אמצעים שבעזרתם אתה תוכל להשיג השפעה.

כאשר אדם מתחיל לעבוד, לאתר את פעולת הבורא על עצמו, הוא כל הזמן נמצא בחיפוש ובחוסר אונים: "כיצד אני יכול לגלות את הבורא? כיצד אמשוך אותו אליי? כיצד ארגש, אגרה את הרגש שלי, כיצד אבין את השכל שלו? היכן למצוא את פעולתו? מאחורי איזה מסך היא מסתתרת? כיצד אני יכול "לסובב" את עצמי כדי להבליט יותר את היחס שלו, גם אם הוא שלילי, העיקר שיהיה ברור יותר?.."

אדם מתחיל לשנות את המאפיינים ואת הדפוסים שלו, ועל ידי זה לגלות את הבורא. זאת עבודתנו. היא לא פשוטה, היא דורשת המון אנרגיה, היא שורפת המון "קלוריות" ודורשת מאמץ רב במרוץ בלתי פוסק אחרי "השכינה הקדושה". בהדרגה האדם רוכש ניסיון בדרך ולומד כיצד הוא יכול "לדרוך" על עצמו. זה העיקר.

והבורא, על סמך השנים הקודמות וגם עכשיו שנמצא בקבוצה, מכין לו הפתעות שונות. האדם רואה עד כמה הוא טעה או שמישהו הרגיז אותו, או פגע בכבודו, ואז הוא מתרעם, ומוכן "לשרוף" את מי שפגע בו, אבל אז פתאום הוא חושב: "אני חייב לעבוד על עצמי לפי העיקרון "אין עוד מלבדו". אבל איך? אני מוכן להרוג אותו, אבל עליי לזכור שאין עוד מלבדו?..

שאלה: הרב"ש אומר שצריך למצוא קבוצה שבה "כולם צמאים לכוח ההשפעה". מה זאת אומרת?

תשובתי: בתוך הקבוצה אנחנו לא מקבלים תמריצים רגילים: כסף או כבוד. בסופו של דבר החברים נדחפים על ידי כוח עליון ובהדרגה הם מקבלים על עצמם את הדרך הרוחנית. אז הכוח הזה מתחיל לסגת, כדי שהם בעצמם ישאבו אנרגיה מהרוחניות ולא על ידי דחיפות מאחור.

שאלה: כיצד לוקחים כוח מהרוחניות כדי להתקדם לא בשביל כבוד ותענוגים אגואיסטים אחרים?

תשובתי: את הכוח אפשר לקבל רק מהחיבור, אחרת זאת לא התקדמות רוחנית. אני משתדל להתכלל, להתעמק בתוך הקבוצה כדי להתרשם מהחברים. אני לא לוקח את הכוח שלהם לעצמי, אלא דווקא מקבל התרשמות, תגובה על השפעתם, אהבתם ואת רוחם.

כשאני מסתכל עליהם לראשונה, אני מצטער שהסתכלתי, מפני שכואב לי שאני לא משתתף. עדיף שהם לא יעוררו אצלי "אהבת אחים", אז יהיה לי יותר קל ויותר טוב. אבל אחר כך אני אומר לעצמי: "רגע, אבל אני יכול לקבל מזה כוחות, התרשמויות, זה יכול לנער אותי, להלהיב אותי. אז להיפך, שיהיו יותר גדולים ובעיני ושיסחפו אותי אחריהם".

בסופו של דבר, הקבוצה, המורה, הבורא וספרי המקובלים, זה כל מה שיש לי מתוך הגורמים החיוביים להתקדמות. וכל החברים צריכים להתחבר לאחד, אף אחד לא יכול להיות פחות מהשני. רק מתוך שוויון אנחנו מתקדמים למטרה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של רב"ש, 11.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
איחוד אחים, המתנה הטובה ביותר לאבא
אני ונקודת האיחוד
עטופים בענן של איחוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/G4sZW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest