לקחי המהפכה

במאמר "השלום", בעל הסולם מנתח את ה"ניסוי" שעשה העם הרוסי בבניית החברה הסוציאליסטית במאה הקודמת. ה"ניסוי" הזה גרם למספר עצום של קורבנות, ועלינו עדיין להבין את הסיבות למה שקרה. כמובן, הכול מהשמיים, וכך היה צריך לקרות כסוג של ברור.

מדוע הניסיון נכשל? הוא לא היה יכול להצליח, מפני שלא חסר להם שום דבר חוץ מהדבר העיקרי – קשר עם הבורא. הם זלזלו בקשר הזה, לא יכלו להבין, להחזיק אותו, להרגיש בו צורך, ולכן הציפיות שלהם לא התגשמו.

היום כולנו מבינים שאי אפשר להסתדר בלי המאור המחזיר למוטב, והאדם צריך לכוון את השפעתו של האור על עצמו בצורה נכונה. אבל ברוסיה לא היה דבר כזה, ההשקעה העצומה בחינוך לא הניבה פירות. הרשויות לא החמיצו דבר, העם טופל בכל מיני צורות: דרך העיתונות, הרדיו והטלוויזיה. גבולות המדינה נסגרו, כדי להגן על המדינה מפני ההשפעות החיצוניות. שטיפת מוח החלה בגני הילדים והמשיכה בבתי הספר, אך ללא הועיל.

הרי, האגו האנושי נשאר באותה הרמה, אף על פי שהם התרגלו בהדרגה לסימנים החיצוניים השטחיים, כיוון שכמו שידוע, הרגל נעשה טבע שני. כן, היו שירים ומילים יפות על אחדות וערכים אחרים, אך לצורך תמיכה אמיתית זה לא היה מספיק.

בסופו של דבר, המדינה לא הצליחה לא מבחינה כלכלית, ולא מבחינה חברתית ופוליטית. אנשים רבים האמינו שרוסיה תשמש דוגמה ותמשוך מדינות אחרות, אבל רוב העולם התייחס אליה בשנאה ופחד, ובטוח לא באהבה.

ומצד שני, לפני המהפכה של 1917, רוסיה הייתה מדינה פורחת והייתה מוכרת את התוצרת שלה לאירופה. כל עוד היה פיתוי ומילוי לרצון לקבל, המדינה התפתחה מאוד יפה. אם זה היה ממשיך בצורה כזאת, יתכן שרוסיה הייתה עוברת את ארצות הברית, למרות המשטר שהיה עוצר רבים מרפורמות הקידום.

עם זאת, המהפכה העבירה את ההתפתחות לפסים לא אגואיסטיים ודרשה מהאדם לעבוד לטובת החברה, כי החברה היא דבר גדול וחשוב יותר. כתוצאה מכך, "חומר הדלק" נעלם והחלה התדרדרות.

מה היה יכול לתמוך בשינויים החברתיים האלטרואיסטיים הללו? רק קשר עם הבורא. הרי, האדם זקוק לשכר עבור עבודתו. והשכר הוא דבקות בבורא. בשביל זה כדאי לעבוד, ואף על פי שהאור המחזיר למוטב בינתיים הופך את הפרס האגואיסטי למשהו אחר, בכל זאת זה פרס. אנחנו עדיין לא מבינים לאיזה שינויים הגישה הזאת גורמת: האדם כאילו עובד על משהו אחד, ומקבל דבר אחר כביכול.

מה שאין כן, המהפכנים הרוסיים חתכו את עצמם ממקור האור – מהכוח המחייה, המשנה, המתקן את האדם ומוביל אותו למטרה. במילים אחרות, הם חתכו את עצמם מהכוח היחיד שפועל בנברא – ותוך זמן קצר היה ברור שהציפיות שלהם לא התממשו.

כתוצאה מכך, במקום הכוח החיובי שבא מלמעלה, שנותן לאנשים חומר דלק ומחבר אותם, הם השתמשו בכוח השלילי שמעורר את האנשים מלמטה על ידי פחד וסבל…

לכן, גם אנחנו צריכים להפיק מזה לקח ולהשתמש כלפי כל אחד מהחברים שלנו רק בכוח העליון, ולא בשום צורה כפייתית. אסור לנו להחליף את מה שהאור צריך לתת, בלחץ חברתי. והלחץ החברתי חייב להיות רק כדי לסדר את האדם תחת השפעת המאור.

מתוך השיעור על המאמר "השלום", 10.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תתווה את הכיוון מראש
עבודה גלובלית על הטעויות
מחוסרי חומר דלק

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/joh7a

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest