לצייר בתוך עצמי את תמונת הבורא

שאלה: אם איננו מרגישים את הבורא, כיצד נוכל לקבל את תכונותיו ולהשתוות אליו?

תשובתי: האדם אינו מרגיש שום דבר מחוץ לו, מחוץ לגוף שלו. באותה המידה הוא אינו מרגיש לא את הבורא, לא את החבר ולא את הקבוצה. לכן קודם כל עלינו לעבוד על ההשפעה שלנו לזולת, כדי לאהוב את רעך כמוך. אם אני מסוגל להגיע להשפעה לזולת, אוכל להשפיע גם לבורא.

אם אני מוכן לעבוד רק למען הבורא ולא למען הזולת – סימן שאינני מוכן לעבוד גם למען הבורא. הרי בינתיים אינני עושה חשבון בלתי תלוי באינטרסים שלי, אלא אני נשאר בתוך עצמי ומקבל את תוצאות העבודה שלי, את התמורה. כלומר, כל העבודה היא רק ביחס לקבוצה, שבה אנחנו יוצרים את המקום לגילוי הבורא.

איננו מקבלים שום אור, אלא אנחנו רק מתמלאים בהשפעה שלנו! אני "יוצר" את התכונה הזאת בתוך עצמי בעזרת הכוח שמגיע אליי ומאפשר לי להיות בהשפעה. כך אני מרגיש את כוח הבורא שמתלבש בי. זהו המילוי שלי.

לעולם לא אגלה שום דבר "מחוץ לי", אפילו אם אנחנו אומרים שאנחנו "יוצאים מעצמנו החוצה" ומתקשרים לאחרים. כל זה בדמיון שלי, בתפיסה שלי – כאילו אני יוצא מחוץ לעצמי.

כתוב שמלכות דאצילות נקראת "תמונת הבורא". כתוב גם שעליי לשמח את הבורא בכל המצבים שאני מקבל ממנו. אך מה זה אומר לקבל ממנו מצבים? הרי הם תלויים ברצון שמתעורר בי באופן חזק יותר או חלש יותר, תלוי עד כמה הצלחתי להתגבר על הרצון האגואיסטי שלי ולתקן אותו. כיצד זה קשור לבורא שלא משתנה? מה אני מסוגל לתת לו בכלל? – אין לי למי לתת, אין מי שיקבל את העבודה שלי.

בסופו של דבר אנחנו מגלים שאנחנו מתקנים רק את התכונות שלנו ולא יוצאים מתוכן כלל. תכונת ההשפעה עצמה היא תכונה טהורה, ואינני יכול לעבוד בה למען "תמורה" כלשהי. אני יכול רק להעריך אותה כתכונה מיוחדת ונעלה, משום שאני מתייחס בהערצה לאור ולזולת, שנותנים לי את ההרגשה הזאת של גדלות האהבה וההשפעה.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 27.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
125 מדרגות ההתקרבות אל האור
שאת הכול תכסה האהבה
לעלות בלי לרדת