לצאת מהאגו

איננו יכולים להתחיל אף פעולה, אפילו עכשיו, בשלב ההכנה עצמו, במצב האגואיסטי ביותר שנקרא "לא לשמה", אם אנחנו לא מתכוונים להשיג בזכות האור את האמונה, ההשפעה, הכוונה האלטרואיסטית. וזה מתחיל מכך שאנחנו מתעלים מעל לרצון שלנו כדי להתקשר עם הזולת. אחרת אף פעם לא אשיג עימו קשר.

לצאת מתוך עצמי ולהתחבר עם החבר, זה להתנתק מהאגו שלי, להעלות את עצמי מעליו, ואז אוכל להיות בקשר עם האחרים. אחרת שום דבר לא ייצא ואני אשאר נעול בתוך עצמי כמו בתוך קליפה.

כל הפעולות שלנו צריכות להיות מכוונות לכך שנצא מתוך האגו שלנו ומחוץ לו נתחבר עם החבר. על זה נאמר: "צדיק באמונתו יחיה".

אם בינתיים מתגלה לי אגו קטן, קל לי יחסית לצאת מעצמי ולהתחיל להתקרב לאחרים. אבל ברגע שאני נוחל הצלחה ראשונה, זה מתחיל לגדול יותר ויותר. ואני שוב צריך להשקיע מאמצים ויגיעה כדי להתנתק ממנו.

וכך בכל 125 המדרגות, עד שהרצון לקבל יגדל למידה השלמה שלו, ואני בכל זאת אהיה מעליו. זה יהיה נקרא שעליתי עד למדרגת "לשמה", מדרגת ה"בינה".

ולאחר מכן אני כבר אוכל לחזור לאגו שלי ולהתחיל לקבל בתוכו בכוונה על מנת להשפיע, בהתחלה ב"קליפה" הדקה ביותר, ולאחר מכן אני ארחיב אותה יותר ויותר, וכך עד הסוף, עד שאפעיל את כולה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 28.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חפשו את אור התיקון
האור תמיד יעזור לך
אתה עומד ליד המעלית שתעלה אותך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/B0KJT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest