לפי צו השעה

שאלה: אנחנו נותנים את כל הכוחות שלנו ומשקיעים את כל הנשמה בתיקון העולם, אבל ברור, שאי אפשר לעשות כלום עד שלא יבוא האור העליון ויעזור לנו. נעשתה עבודה כל כך גדולה בישראל, אבל עד עכשיו אנחנו לא מצליחים לנקב אפילו חור כמו במחט, לפתוח לפנינו ערוצי תקשורת. מה עוד יכול לעזור אם לא תפילה?

תשובה: קודם כל, אנחנו צריכים בעצמנו להרגיש את עצמנו אחראיים לכל מה שקורה, כלומר להכיר בזה, שבי תלוי המצב ותיקון העולם. אז העסק יזוז. הבעיה היא, שאנחנו אטומים לכל מה שמתרחש, לא מבינים ולא מרגישים שאנחנו המרכז לכל הבעיות.

זה לא סתם מילים יפות ולא הלקאה עצמית. באמת, רק אנחנו צריכים להגיד את זה: אלה שיש להם שיטת תיקון, הסברים, ארגון ומערכת.

אם אנחנו לא נממש את זה בעצמנו ולא נהיה מסוגלים להתחיל גל חוזר, כדי לכבות את הלחץ והשנאה, אז אין לנו זכות קיום. במקרה כזה, אנחנו מבזבזים לריק את הכוחות והמשאבים שלנו. אין לזה שום הצדקה, אם אנחנו לא יכולים להפעיל את עצמנו בצורה נכונה.

שאלה: איפה יותר טוב לנהל את ההפצה, כדי שהמאמצים שלנו יהיו הכי יעילים: בקרב היהודים או בקרב ערביי ישראל?

תשובתי: בתנאים של חוסר זמן, אנחנו צריכים לעבוד רק בקרב הציבור הישראלי, עם אלה שיש להם חופש בחירה ושיצטרפו אלינו, לרצונות של "גלגלתא ועיניים".

שאלה: אנחנו דיברנו על עָם ישראל, אבל כל החברים בקבוצה הגדולה, העולמית, הקבלית שלנו גם כן שייכים ל"ישראל" במובן הרוחני. איך אנחנו יכולים לעבוד ביחד, במשותף?

תשובתי: תנסו להעלות תפילה משותפת, לערוך סדנאות, פעולות הפצה רחבות, עד כמה שזה אפשרי, בכל המדינות שבעולם, במיוחד בקרב היהודים. אנחנו חייבים לעשות פעולות הסברה, ובמלוא הכוח.

אם אנחנו נפיץ בכל הכוח, אז כל היתר יבוא מלמעלה. זהו צו השעה. אנחנו כבר מוכנים לזה. כמה פעמים אפשר לקרוא את אותם המאמרים, הגיע הזמן להתחיל לסובב את המגמה השלילית לכיוון החיובי, הנכון.

מתוך שיעור על המאמר "הקדמה לספר הזוהר", 12.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מי אשם ומה לעשות
עולם ללא ייסורים
תיקון מתוך נחיצות פנימית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HXT1n

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest