לעורר תיאבון לכנס

שאלה: בעולם שלנו יש המון חסרונות (רצונות) ואנחנו מחפשים כל הזמן כיצד ניתן למלא אותם. ובעולם הרוחני יש את כל המילויים אבל עלינו למצוא את החסרונות אליהם. אז כיצד אני יכול לייצר חיסרון לכנס כדי לקבל בו מילוי?

תשובתי: אתה צריך לתאר לעצמך את המילוי, איזה תענוג (מילוי) יש שם שעכשיו אני צריך לעצב אליו חיסרון. על זה צריך לעבוד.

בעולם שלנו הכול בנוי כדי שאנחנו נתקדם. אתה מקבל חיסרון שמאלץ אותך לרוץ אחר המילוי. אבל ברגע שהמילוי נוגע בחיסרון, הוא מייד נעלם ומתעורר בנו חיסרון חדש. הכול בנוי כך כדי להביא אותך ל"דרך בעיתו", לצמיחת האגו.

כל פעם מתעורר בך אגו יותר ויותר גדול שמריץ אותך אחר התענוג, אתה נתקל בו והחיסרון שלך נעלם, וכך שוב ושוב. כך האגו גדל יותר ויותר כי זהו תהליך התפתחות טבעי.

בעולם הרוחני גם יש תענוג, אנחנו נמצאים בים של ה"אור". אבל אנחנו לא יכולים לגשת לים של ה"אור" עם ה"כלי" האגואיסטי שלנו. מפני שברגע שה"כלי" האגואיסטי נוגע ב"אור", ה"כלי" נעלם. לכן, אנחנו זקוקים ל"כלי" של השפעה כדי להיות במגע עם הים של ה"אור" ולהתמלא ממנו. אנחנו נכללים בו, כי הרצונות שלנו נעשים דומים ל"אור".

ה"כלי" וה"אור" נכללים זה בזה, כך אתה נכנס לעולם הרוחני. כל הים הופך להיות ל"אור מקיף" ומה שנכנס לתוך ה"כלי" שלך הופך להיות ל"אור הפנימי" שלך. גם בעולם הגשמי וגם הרוחני אתה נמצא באותו המצב.

ההבדל הוא, שבעולם הגשמי החיסרון שלך מייד נעלם ברגע המגע עם האור, כמו בקצר חשמלי. כי ה"כלי" שלך הפוך מה"אור", לכן הוא מתבטל מייד בפגישה עימו. ובעולם הרוחני החיסרון שלך דומה ל"אור", לכן אתה יכול להתקדם ולפתח אותו.

לכן, כדי להתקדם ברוחניות, אנחנו חייבים לתאר את התענוג המצופה ולהבין איזה חיסרון מתאים לו. גם בגשמיות אנחנו עושים אותו הדבר, חולמים על התענוג המצופה בעתיד ומעוררים את עצמנו. אנחנו מראש מעצבים בתוכנו חיסרון כמו שמעוררים תיאבון לפני שהולכים למסעדה.

בדיוק כך צריך לפעול ביחס לכנס, לחשוב מה אתה רוצה לקבל מזה, איזה מילוי, אילו הישגים, איזו יגיעה כולנו רוצים לעשות שם, כיצד להתכלל בכולם ולקבל עזרה מכולם. זה מכלול שמשתלבים בו המון כאב, מתח, מאמצים אדירים של אלפי אנשים בכל העולם.

כי בזמן הכנס כל החברים שלנו בעולם מתאספים כדי להשתתף יחד איתנו. וגם במקום של הכנס יש עבודת הכנה רבה, בלי לעצור לא ביום ולא בלילה. כולם מצפים לכנס הזה עם תקווה גדולה שנצליח להתחבר ולהרגיש סוף סוף את הקשר ההדדי, ובתוך הקשר הזה לגלות את תכונת ההשפעה ההדדית ושנצליח לפחות מעט להרגיש את הבורא.

מתוך שיעור על פי המאמר של רב"ש, 03.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לצפות כל רגע לגמר התיקון
לפני עלות השחר
חסרה רק אהבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/GmeXE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest