לנשמה אין גיל

שאלה: מה האופציות שעומדות בפני ילד מול מערכת החינוך שלכם?

תשובתי: הילד יתחבר ל"סביבת קיום" דרך האינטרנט, בשפה המובנת לו ובצורה שמתאימה לו. בהתחלה צריכים רק לעודד את הילדים, כדי לכוון אותם למערכת הזו, הם יתקשרו עם ילדים אחרים מסביב לעולם, ירגישו בתוכה נוח ויתקדמו. לדעתי, התוצאות תהיינה מיידיות. כעבור כמה שבועות כבר תרגיש כיצד הילד משתנה. נסה לדבר עימו ותראה עד כמה הוא התבגר, החכים, עונה על שאלות כבוגר, מתייחס אחרת לחיים.

עלינו להתייחס לילד כמו אל מבוגר! לנשמה אין גיל! הבעיה שאנחנו לא יודעים איך לדבר איתם ובכך אנחנו מקלקלים אותם. הילד אינו רוצה כזה יחס מאיתנו, אלא הוא רוצה להיות כמונו! עלינו רק להתחשב שמבחינה פיזית הוא קטן וחלש מאיתנו. אך בתוכו הוא בוגר וגדול. צריך להתייחס אליו ולדבר עימו כמבוגר, להסביר ברצינות, להתייעץ ולהקשיב לדעתו כמו לדעה של אדם מבוגר.

אתה תראה כמה טוב תופסים הילדים ורוצים זאת. להיות מבוגרים משמע עבורם להיות במשחק מרתק. אסור לנו המבוגרים לרדת לרמה שלהם ולשחק כאילו שאנחנו ילדים, זה לא נכון! זהו עקרון חשוב מאד בחינוך – להתייחס לילדים כאל מבוגרים. אל תסתכל עליו שהוא נראה בעינייך כילד קטן – זהו הגוף הפיזי בלבד, כי מתוך הגוף הזה של הילד, מסתכלות עליך עיניים של אדם בוגר שעוקב אחריך ומבין הכול!

זו טעות לחשוב שזהו ילד, טעות שנמשכת באנושות מימי קדם, טעות המלווה באגדות שונות שמטיפות לפטישיזם ואמונות משונות. צריך למחוק את כל אלה. אנחנו נבדלים מהילד רק בדרגת החי. אם אנחנו מתקשרים ברמת האדם שבנו, עלינו לפנות לכולם במידה שווה.

הילד הוא שותף שווה זכויות בבניית שיטת חינוך חדשה וצריך לדבר עימו בצורה גלויה על הכול ולדרוש ממנו השתתפות מלאה. עלינו לבקש מהם לשבת יחד בישיבות עם המבוגרים, להשתתף בכל הדיונים על בניית התוכניות – אין לנו מה להסתיר מהם. דווקא כך הם יגדלו, הם אינם רוצים לקבל מאיתנו הכל מוכן, אלא הם בעצמם רוצים מההתחלה לממש זאת מתוך הכרה מלאה. אין צורך להסתיר מהילד דבר – הוא אינו ילד! צריך להתייחס אליו כשווה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 28.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
בגרות בגיל 12
אור לעזרתו של המחנך
מדוע נחוצה חירות היחיד