דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / למרות כל החישובים

למרות כל החישובים

שאלה: לאחר הכנס בישראל האגו קורע אותנו: אנחנו לא יכולים לבוא לאירועים, מתוך כל הקבוצה נשארו רק חמישה אנשים. האם כדאי בתנאים האלה להתחיל בהפצה? איך אפשר לחזק את הקבוצה ואת העבודה הפנימית?

תשובתי: קיימות שתי דרגות של התקדמות.

אחת מהן מאופיינת בניסיונות ובמאמצים שלכם לעשות משהו, בכך שמבינים שכל זה, זה לא אתם, שהשנאה שהתלקחה ביניכם היא באמת שנאת חינם ותוצאה משבירת הנשמה.

כי הופעת השנאה הכרחית כדי לתקן אותה ולקבל במצב המתוקן והמאוחד את הגילוי של הבורא. וזה שהיא מתגלה בכאלה גילויים נוקשים, זה הרי נפלא! אתם רואים בעליל, עד כמה אתם מפוררים.

ואם אתם תתחילו לפחות במקצת להתחבר מעל ההתפוררות הזאת, אז יופיע אצלכם התנאי לגילוי הבורא, שמתגלה רק באותו המקום שקודם לכן הייתה השבירה, ועכשיו החיבור.

אתם צריכים לצאת לתפילה משותפת, למצב שבו אתם פונים לבורא בבקשה. אינכם מסוגלים להתחבר בעצמכם, לכן חייבים לבקש כדי שהוא יאסוף ויחבר אתכם.

תיקחו סידור תפילה רגיל שכולם משתמשים בו. אנשי הכנסת הגדולה, שכל אחד מהם היה מקובל גדול, ערכו אותו לפני קרוב ל- 2200 שנה. הסידור בא מהמילה "סדר". כל הטקסטים שמובאים בסידור הולכים לפי הסדר עם בקשות של האדם, כדי שהבורא יתקן אותו בקבוצה.

בעיקרון, כל אלה הן תפילות כלליות. רק קרוב לחמישה אחוז הן תפילות אישיות. קוראים אותן בבוקר, כאשר האדם מתעורר ופונה לבורא אישית, כי הוא עדיין לבד, אין שום קשר בכלל עם אף אחד ועם שום דבר, הוא רק מתחיל להתאושש בהדרגה. כך בנוי הטקסט.

ואחר כך הוא כבר בא במגע עם האחרים: הוא כביכול יוצא מהבית והולך למקום של אסיפה כללית, לתפילה כללית. בעצם הוא מגיע למצב כזה שהוא מתחיל להרגיש את האחרים, את הקבוצה, ומגיע לתפילה משותפת כללית. תפילה משותפת כללית, זו בקשה לחיבור.

כל הבקשות שלנו נובעות מהכלי הכללי. בכל התפילות כתוב: "אנחנו, אנחנו, אנחנו", אף פעם לא נאמר: "אני", חוץ מאשר בתחילת התפילות בזמן התעוררות הבוקר, כאשר האדם כביכול "מחמם" את עצמו ומתאושש מהשינה.

לכן הרגשת השבירה שעוברת עליכם צריכה להיות בהכרתכם כמשהו חשוב והכרחי מאוד, כדבר נכון וטוב מאוד.

כלומר הרגשת השנאה, חוסר היכולת לא רק להתאסף ולדבר, אלא אפילו לבוא לקבוצה: "אני נשאר בבית, לא מסוגל להיות יחד איתם!", זוהי הרגשה של הכלי השבור, של הנשמה השבורה. ואם אתם מתאספים למרות כל ההרגשות והחישובים שלכם, אז אתם בהתעלות מעליהם עושים תיקון שבו מתגלה הבורא. לכן עכשיו עומדת לפניכם פעולה ברורה לחלוטין, ומה שנשאר לכם זה לממש אותה.

אתם יכולים לנסות בעצמכם. אם ייצא, אז טוב, ואם לא, אז תזמינו איזו קבוצה אחרת שתבוא להתארח אצלכם. כדאי להוציא כסף כדי להתאסף יחד. הם לא יכולים להסתדר ביניהם ואתם לא יכולים להסתדר ביניכם. לכן תתאספו יחד ותתחילו לערוך סדנאות, דיונים, תעשו סעודה משותפת, תשירו כמה שירים. תארגנו את זה בעצמכם, מבלי לערב את הקבוצה המרכזית, אתם אפילו יכולים לא לראות את השיעורים שלנו וכמה ימים לעסוק רק בעצמכם.

מתוך שיעור בנושא "שאלות ותשובות" בשפה הרוסית, 28.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לאן אני אגיע בסיום השחייה?
ה"פלוסים וה"מינוסים" של הכנס
להתפלל זה לדון את עצמך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Qhk5p

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest