קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם אני צריך לראות את כל העולם בצורת רצונות, אז כיצד עליי להתייחס לאנשים שאנחנו פוגשים ומפיצים להם את חכמת הקבלה?
תשובתי: כל האנשים הם הרצונות שלך. אם אתה מתייחס כך לאדם, אז הוא מתחיל להרגיש אותך כקרוב שלו, שאתה מחובר אליו. נוצר ביניכם קשר שקושר אותו למערכת שלך בצורה לא ברורה. תנסה להתייחס כך לאדם ואתה תראה כיצד אתה מנטרל את כל הפעולות, המחשבות והתוכניות המכוונות נגדך.
שאלה: מה זאת אומרת, להתייחס לזולת כמו לרצון שלי?
תשובתי: כפי שאתה היית מתייחס לרצונות שלך שהם לא ממש נעימים, למרות שאתה לא אוהב אותם אתה נאלץ לחיות איתם. בדיוק כך תתייחס לאדם אחר. אתה מרגיש אותו כזולת, כדי להתגבר על התפיסה הזאת ולהתחבר עימו "כאיש אחד בלב אחד", כדי שהגוף הפיזי לא יהווה מחסום ביחסים ביניכם.
כלומר, הגישה לאדם צריכה להיות כזאת, שאתה רוצה להרגיש אותו כחלק ממך. בדיוק כך צריך לראות את כל העולם. ככל שאתה משתוקק לחיבור, אתה מתחיל להרגיש עזרה מבפנים, כאילו משהו משתנה. זאת פעולת האור. אתה לא מרגיש את קרן האור, אלא אתה מרגיש שינויים. כפי שנאמר, "ממעשיך הכרנוך". אתה צריך להתפלל ולדרוש שהרצונות שלכם יתחברו כרצון אחד, אף על פי שבמקור הרצונות שלכם שונים.
כל חלק בתוך ה"מלכות" שונה מיתר החלקים והשבירה מבליטה זאת. לכן, אחרי החיבור בין החלקים השבורים והמרוחקים הם מגיעים לעוצמה גדולה פי תר"ך פעמים. הריחוק שהיה בעבר מסייע עכשיו להעצמת הרצון, לכן אנחנו חוזרים למצב של "כאיש אחד בלב אחד" וכל עוצמת השנאה בינינו מחזקת את הקשר בינינו.
נניח, שפעם אתה גרת בניו-יורק ואני בארץ. הכול היה מצוין ואנחנו היינו חברים טובים. עד שאנחנו התקרבנו ועכשיו אנחנו גרים ביחד, בחדר אחד. עד כמה קשה לנו עכשיו להישאר חברים טובים כשאנחנו חיים ביחד ומרגישים כל הזמן חיכוכים.
כי המרחק שקודם הסתיר את ההבדלים בינינו צריך להפוך עכשיו לקשר בינינו. זאת העבודה שלנו. השנאה, "הר סיני", פרעה שנמצא בינינו, ואנחנו, הופכים אותם לקשר יותר חזק פי תר"ך פעמים מהקשר הקודם.
ולא מדובר כאן על הקשר עצמו, אלא על ידיעת הבורא. כי הריחוק והשנאה נגרמו כתוצאה מכניסת האור בין הרצונות, כמו גלי הים שממלאים את העמקים בין ההרים ויוצרים פיורדים. הגיע האור, אבל אנחנו קיבלנו אותו "בעל מנת לקבל", לכן, הוא הגדיל את הכלים שלנו פי תר"ך פעמים, הביא עימו שנאה וריחוק, מילא את כל המרווחים בין הרצונות שקודם לא הורגשו.
האור נתן לנו הרגשה של ריחוק בינינו בכל הרצונות. אני לא מסכים איתך בשום פנים ואופן, יש לי דעה הפוכה בנוגע לכל דבר וכך עם כולם. ועכשיו אנחנו יכולים לתקן את השנאה הזאת. השנאה היא ה"אחוריים" של האור, זה לא כלי. אם אני עובד עם השנאה הזאת והופך אותה לאהבה, אז אני מגלה מהו אור, מהי תכונתו, מה המושג הזה. כך אני מגלה את הבורא.
הרצון לקבל כפי שהוא נברא, אינו ניתן לשינוי. כל העבודה נעשית עם ה"אחוריים של האור", עם השבירה שהוא גרם. כשאני מגלה את האגו שלי, את השנאה, את הדחייה השייכים לרוחניות, אני מגלה את ה"אחוריים" של האור, את כל ההפכיות שלו. במקום אור אני מגלה אורתא (לילה).
כך אני בעצמי רוכש את תכונות האור והופך לאיש האור. בזמן השבירה האור חדר לתוך הרצון לקבל. וזה נשאר אותו האור, אבל כלפינו הוא מורגש כחושך, כהתרחקות ושנאה.
מתוך שיעור על פי ספר הזוהר, 31.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
מנוע תקין במכונה שבורה
העולם מסביב, זה אני תחת זכוכית מגדלת
מחדירים את האגואיזם לתוך המטרה הכללית
