דף הבית / חינוך, ילדים / למען הרעיון המשותף

למען הרעיון המשותף

שיתוף הפעולה האינטגרלי ההדדי בין בני האדם, מתרחש ככלל בקבוצה שמורכבת מעשרה אנשים, שפותרים ביניהם, בתוכם, איזו בעיה. המטרה שלהם היא להגיע לאיזון, ועד כמה שהם יהיו שונים, כמה שיתפסו באופן שונה את הבעיה שלפניהם, הם צריכים, ללא עימותים ביניהם, בתמיכה הדדית זה בזה, להגיע לפתרון משותף.

הפתרון המשותף הזה יכול להיות מלכתחילה לגמרי לא קשור עם אף אחד מהם, אבל, בסופו של דבר, כל אחד יראה שהוא הפתרון הנכון. כי ראשית, הוא מתקבל על ידי כולם, מפני שתוך כדי התהליך של שיתוף הפעולה רוב חברי הקבוצה משנים באופן שורשי את נקודת מבטם ההתחלתית. אבל כאן קיימים שני פרמטרים מכריעים.

הראשון: אני שיניתי את נקודת מבטי תחת השפעתם של כל השאר, בכך שהייתי בשליטה עצמית מלאה. אני פשוט שוחה בזרם, נכנס תחת כוח השכנוע שלהם ופתאום מגלה שגם אני חושב כך, אף שמקודם הייתה לי דעה אחרת לגמרי.

ויכול להיות להיפך: אני רואה שרובם חושבים אחרת ממני, ואני לא יכול לוותר על נקודת המבט שלי, אבל אני בכל זאת מוותר, אם אני רואה שדעת הרוב היא שונה, וכדאי לי להתקשר אליהם וללכת יחד איתם. אני לא עוזב את נקודת המבט שלי, אבל יחד עם זה אני יודע שעדיף לנו לפעול יחד, ולא להתעקש ו"לעמוד על שלי", מפני שרק יחד אנחנו מסוגלים ליצור משהו חדש, ולכן אני מוכן לוותר על נקודת המבט שלי דווקא למען הרעיון המשותף.

יחד עם זה, אני נמצא בעימות פנימי, אבל הוא מאוזן בתוכי באופן די ברור. אני מבין, שבינתיים יש לי דעה משלי, אבל כדי להיות יחד עם כולם, אני מוכן לעלות לדרגה שלהם ולחשוב כמוהם.

כלומר קיימות בי שתי דרגות: "אני" ו"אנחנו". במקרה כזה, אם אני ללא שום עימותים פנימיים מקבל את הדרגה שלהם, אבל יחד עם זה בכל זאת בפנים נשאר בדעה שלי, אז אני רגוע עם ההחלטה שלי. זה לא מזמין בתוכי חוסר איזון. להיפך, אני מרגיש עד כמה התעליתי מעל עצמי ונוח לי בתוך ההרגשה הזאת.

מתוך שיחה מס' 2 על "רפואת העתיד", 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נולדים מחדש
מה חשוב יותר: הסכמה כללית או התרשמות כללית?
צרכים שונים, פיתרון אחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/BzNJ2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest