למען מטרה נעלה

כנס החינוך האינטגרלי, סדנה מס' 5

שאלה: העולם שלנו הוא עולם של תוצאות. האם אנחנו בעצמנו צריכים לבנות את אותו השוט שיאלץ ויחייב אותנו לתיקון? האם זוהי דרך "אחישנה"?

תשובתי: דרך "אחישנה" היא לא שוט, אלא דרך שמושכת אותנו אל מטרת הבריאה הודות להתעלותה ורוממותה בעינינו. אנחנו צריכים עד כדי כך להעלות ולרומם את המטרה, שהיא תהיה כזאת מיוחדת, כזאת רצויה עבורנו שאנחנו מוכנים לעשות למענה הכול ולא יהיה קשה לנו ללכת אליה. אז אנחנו לא נרגיש ייסורים אלא רק התרוממות והתפעלות.

למען מטרה נעלה האנשים מסוגלים להרבה: כובשים את פסגות ההרים, יוצאים אל החלל הפתוח, צוללים לקרקעית האוקיינוס במקום לשבת בנחת על הספה ולצפות בכדורגל. אנשים שעוסקים ביצירה או במדע שורפים את עצמם במובן הישיר של המילה. הם מוכנים לנסות על עצמם תרופות חדשות, לערוך ניסויים שמסכנים את חייהם.

הכול תלוי בגדלות המטרה! והרי המטרה שלנו היא לא כל כך קשה. אם אתם תתארגנו בקבוצה והקבוצה תתחיל לתמוך בכל אחד מחבריה, אז זאת תהיה דרך קלה ונפלאה של התרוממות והתפעלות, ואתם לא תרגישו אף לא טיפה אחת של ייסורים.

מה זה השוט הזה שאתה מתכונן לעשות לעצמך? עינוי עצמי? דבר כזה לא צריך להיות. רק כל מיני זרמים דתיים מסודרים לפי איזה שהן הגבלות, ואילו חכמת הקבלה מדברת על כך, שהדרך שלנו צריכה להיות שמחה.

באחד ממאמרי "שמעתי" נאמר, שהאגו רץ לפני כולם וצועק: "תפסו את הגנב". אם אתה מרגיש שקשה לך, זה אומר, שאתה מתקדם בדרך לא נכונה. תברר!

מתוך סדנה מס' 5 בכנס החינוך האינטגרלי, 04.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מרוץ ספורט במסלול של האור
ניקוי צינורות בשביל "האור המקיף"
מעלית בין קומות ההשגה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/TlGWt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest