למען החברה ולא למען עצמי

שאלה: אתה יכול להסביר את העיקרון "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו"? האם אפשר לומר שזה העיקרון העיקרי של הכלכלה החדשה?  

תשובתי: בוודאי. החברה צריכה לתת לאדם את מה שהכרחי לו לקיום נורמלי, לא יותר ולא פחות. ובתמורה לזה לדרוש ממנו השתתפות כפי יכולתו בהתפתחות ושגשוג החברה. לא צריך למדוד את טובת ורווחת החברה לפי גדילת ייצור המוצרים. אם יש את כל הנחוץ, אז אין צורך להגדיל את הייצור. אדם, תמיד יהיה אותה בהמה ונחוצה לו בדיוק הכמות שאותה הוא יכול לצרוך. לא יותר. הוא לא צריך לצרוך היום 5000 קלוריות, אם אתמול צרך 2000. צמיחת הרווחה החברתית אינה מסתכמת בזה אלא בקשר טוב יותר בין האנשים, כדי לגלות בינינו שכבות גבוהות יותר של הטבע.

הערה: בדבריך אתה מבטל את הפירמידה של מאסלו. מובן, שעשיר לא יכול לאכול יותר ולישון על שלוש מיטות. אבל מעבר לצרכים הבסיסיים יש צמיחה חברתית של רצונות אגואיסטיים לכבוד, שליטה, מושכלות. הרי אי אפשר לדלג עליהם.

תשובתי: זה תלוי בחינוך. כאשר אני אשתמש באמצעים האלה, כדי לגרום כל טוב ורווחה לחברה, הם לא יוגדרו כשליטה, מושכלות, כוח, מוניטין וכולי. זה יקרא אחרת, מפני שאני עושה את זה למען החברה.

שאלה: ממה האדם ייהנה?

תשובתי: מהכבוד שירכשו לו, אבל לא בגלל שליטה, אלא בגלל עבודתו למען אחרים. והוא יעריך את העמל שלו בהתאם להערכת החברה.

שאלה: כלומר, רצונות לעושר, לשליטה, למושכלות בכל זאת יישארו?

תשובתי: הם יקבלו צורה אחרת: למען החברה, ולא למען עצמי.

שאלה: ואנשים עשירים בכל זאת יהיו?

תשובתי: לא. לא יהיו עשירים. החברה לא תאפשר לעצמה שיהיו כאלה אנשים. יתרה מכך, אדם שמחונך בתנאים חדשים, לא ירצה בעצמו להיות כזה.

שאלה: אבל השאיפה למושכלות לבטח תישמר. יכבדו מדענים על הגילויים שלהם. מה ההבדל בין המדענים של היום למדענים בעתיד, מה יניע אותם?

תשובתי: גם אלה וגם אלה יעבדו, כדי לספק את הרצון האגואיסטי שלהם לידע. הם אינם מפריעים לחברה. כל מה שלא מפריע לחברה או שמאפשר לה להתפתח לקשר חזק וטוב יותר ראוי לשבח. טובת ורווחת החברה צריכים לשמש כמצפן.

מתוך תוכנית טלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 04.06.2020