למה נסוג הים?

laitman_2006-11_ba-iam_016_wp.jpg

זוהר: פרשת בשלח, סעיף קפ"א: אז כשהאיר הכל יחד, כי אור עתיק, אע"פ שהוא חסדים מכוסים, עם כל זה כולל בתוכו גם חכמה, משום שהחכמה שבא"א מקובלת ממנו בהכרח. וע"כ החסדים דעתיק חשובים מחכמה דא"א, ונחשב שכולל אותו, והחכמה והחסדים מאירים בו יחד. וע"כ עשה הים החוקים העליונים, להטביע את המצרים ולהציל את ישראל, שנמסרו בידו העליונים ותחתונים…משום שקריעת ים סוף נתלה בעתיק.

מגיע האור העליון וחותך את הרצונות היותר עבים שבנו, אשר נקראים "מצריים", מהרצות שנקראים "ישר-אל" ("ישר אל הבורא"), המוכנים להיתקן בהתאם לתנאים של צמצום ב'.

"אומות העולם" שבנו נקראים אותם הרצונות שלא ניתן לתקן אותם עד לגמר התיקון. לכאן שייכים הקליפות וכל הרצונות הקשורים ישירות עם אור החכמה. והרצונות "ישר-אל" נובעים מתכונות הבינה ולפי טבעם שייכים לגלגלתא ועיניים.

לכן, אור החכמה שמגיע עכשיו עושה חתך לכל עומק הרצון/הכלי, בכך שמבדיל רצונות שניתנים לתיקון(השייכים לג"ע ומסוגלים להפוך לאח"פ דעלייה), מהרצונות שלא ניתן לתקנם לגמרי. ולכן נעשתה "קריעת ים סוף" שהבדילה את "ישראל" מ"המצריים".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.10.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kV29j

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest