למה היום

קיבלתי "סינתזה של רעיון" מאחד מתלמידי:

1. האדם נבדל מן הבהמה ביכולתו לספוג רצונות מהסביבה. הרצונות שסופג הופכים להיות שלו, והוא מצידו מתחיל להעבירם לסביבה.
2. כתוצאה מכך, נוצרת מערכת עם משוב חיובי, כלומר, שמלכתחילה המערכת לא יציבה. במערכות שהן ברמה נמוכה יותר, למשל מערכות ביולוגיות, אין כזאת השפעה הדדית של הרצונות, לכן מערכות הטבע יציבות.
3. עד היום, החברה האנושית התנהלה "כמערכת פתוחה"- מערכת שמנקזת את כלל הרצונות שהגיעו לרוויה מסוימת אל סביבה חיצונית. לדוגמא: מדינה עם בעיות פנים קשות (רצונות רבים ומנוגדים) שיוצאת למלחמה, ואז בעיות הפנים (הרצונות) נבלעות ודועכות בסביבה החיצונית (במלחמה וכיבוש).
4. הגענו לרגע, שהחברה האנושית הפכה "למערכת סגורה". "במערכת סגורה" האדם סופג רצונות מהסביבה הקרובה ומעביר אותם חזרה, אל תוך אותה סביבה. ואז הכל מהיר ואקטיבי יותר. כלומר ספיגת הרצונות והעברתם בתוך המערכת האנושית הגיעה כיום למידה מכסימלית וגלובאלית! מערכות סגורות כאלה בעלות משוב חיובי, כלומר בעלות יכולת העברה, הופכות בשלב מסוים ל"תוהו ובוהו", וזה מה שאנו רואים כיום.
5. אבל הטבע שלח לנו תרופה יחד עם המחלה. אם במקום צריכה חסרת רסן נתחיל להראות זה כלפי זה דוגמה של אהבה ודאגה, אותו מנגנון של משוב יגרום לייצוב המערכת, ויביא אותה ממצב של תוהו ובוהו להרמוניה. יתרה מכך, זו ההחלטה היחידה שעלינו לקבל, מאחר וכל אמצעי חיצוני אחר יהיה חסר תועלת ככול שיגדלו הרצונות.
6. הרעיון של "אהבת הזולת" לא חדש. האנושות ניסתה לסירוגין לבנות חברה על פי עקרון זה. אבל בגלל היותה חברה "פתוחה", תמיד היה ניתן לברוח מדוגמה חיובית. עכשיו הגיע הרגע, שאין כבר לאן לברוח, לכן הגיע הזמן של יישום העיקרון "אהבת הזולת"!