דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / למה הטבע אוהב רק את הילדים?

למה הטבע אוהב רק את הילדים?

היום אנחנו נדבר על החוקים של הטבע שבתוכו אנחנו קיימים.

אנחנו מגלים, שבעולם סביבנו קיימים חוקים שמשפיעים על החיים שלנו. לכן, אנחנו כאנשים בעלי שכל וחוכמה יכולים לבדוק, לראות וללמוד מי ומה טוב לנו, מי ומה רע, איך לעשות את החיים שלנו יותר טובים, יותר מובטחים לעתיד.

ההבדל בין האדם ועולם החי הוא, שיש לאדם חוכמה והוא יכול על ידי החוכמה לפתח את עצמו. בעלי החיים שחיים בצורה אינסטינקטיבית, מקבלים פקודות מבפנים איך להתנהג לפי הטבע שלהם. לאדם יש איזה שהוא חופש בפעולות שלו שנמצא מעל רמת החי.

חופש הפעולות שלו לפעמים מביא אותו למצבים לא טובים. אנחנו רואים שאדם יכול להזיק לעצמו, לעומת זאת, בעלי החיים לא נוגעים בסמים, באלכוהול, הם לא עושים נזקים מכוונים זה לזה. אם הם אוכלים זה את זה, זה רק בגלל רעב, לצורך הקיום שלהם, אבל לא סתם בגלל האגו, היצר הרע, שמכריח אותם לעשות רע לאחרים ומזה לקבל תענוג, להיות בשליטה אחד על השני ומזה לקבל מילוי נפשי.

במילים אחרות, לאדם יש עודף רצון, שלא מכוון בחוקים מוחלטים על ידי הטבע. הרצון הזה ניתן לו בצורה חופשית לעשות איתו מה שמתחשק לו. זאת אומרת הוא לא מגביל את עצמו בדאגות על אוכל, על המשך הדור, בניית הבית, אלא רוצה גם להכיר את העולם, לטייל, לפתח מדע, חוכמה, תרבות, חינוך, לקבל את כל תענוגים מהחיים.

נראה לנו שהרצון בעצם דחף אותנו להתפתחות נכונה וטובה, אבל איך שהוא יוצא ההיפך: שאנחנו הרבה יותר גרועים מהחיות. לפעמים אדם מקנא בחתול או בכלב שחיים לידו, יש להם חיים כל כך רגועים, טובים. אצל החיה יש כל שהיא צריכה, והאדם מסכן, סובל.

הוא כל הזמן נמצא בלחצים, בתחרות עם האחרים, אוכל את עצמו כשמסתכל על האחרים, מקנא בהם ושונא אותם. שולטים בו החמדנות, התאווה, הוא צמא לכבוד ולתהילה. אנחנו רואים במשך ההיסטוריה שאנחנו לא יודעים להשתמש בנטיות האלה נכון. במקום לחיות חיים מאושרים, יפים וטובים אנחנו מרגישים את עצמנו מסכנים…

אם להסתכל על החיים הפרטיים של האדם, אנחנו נראה איך הטבע דואג לו בהתחלה, כשהחיים האלה רק מתחילים להתפתח מטיפת זרע. הטבע מכין לעובר מקום בטוח בתוך אימא, מפתח אותו בעזרת הגוף שלה ואימא שומרת עליו בתוך מי הרחם. כשמסיים את התפתחותו בצורה שמורה – האדם נולד, וגם כשיוצא לעולם הזה הוא מוקף באהבה ודאגה של אבא ואימא, כי תינוק שנולד עדיין לגמרי לא מוכן לכלום.

בדיוק כך בהבנה, בשמירה, ביחס יפה וטוב הסביבה מתייחסת לילד עד שהוא יגדל. וכך זה היה מדורי דורות, בכל הזמנים וגם בזמנינו. עד שהאדם "קם על הרגליים" ממש (נניח, עד גיל 20 שהוא מוכן לחיים) הוא מקבל תמיכה מהקרובים ואפילו הרחוקים.

הם מתייחסים אליו בהבנה שהוא חייב להתפתח וצריך לתת לו הזדמנות, יכולת, לספק לו מה שהוא צריך. כי אין מה לדרוש ממנו הוא עדיין לא גדל. והיחס הזה לדור החדש נמצא בנו מצד הטבע בצורה אינסטינקטיבית.

אחר כך, כשאדם נכנס לחיים הבוגרים שלנו מגיל 20 והלאה אנחנו רואים שמייד הקרובים והסביבה מתחילים לדרוש ממנו יותר. גם חוקי המדינה מתייחסים אליו אחרת. אותה עבירה שאדם עושה נניח בגיל 10 או בגיל 20, ודאי שפועלים עליו חוקים אחרים והעונש הוא בהתאם. בגיל 10 מסבירים לו שלא כדאי להתנהג כך, שזה לא טוב, ובגיל 20 הוא מקבל עונש מלא כמו כל אדם מבוגר בחברה.

קורה כאן איזה שהוא היפוך ביחס מהסביבה ומהטבע כלפי האדם. במשך הגדילה הטבע והסביבה מתייחסים אלינו יפה וטוב, וכשאנחנו כבר גדלים ומתחילים חיים של האדם הבוגר היחס שלהם אלינו כאילו מתקלקל. אני רוצה עדיין להישאר ילד קטן, לא להרגיש שאני חייב, שיש לי התחייבויות.

אני מחכה שיסלחו לי על הכול כמו שזה היה קודם, ויתייחסו אלי יפה מראש, אבל זה כבר לא קורה. להיפך! מתחילים כבר לדרוש ממני: "נו, איזה תוצאות אנחנו רואים ממך? למה לא עשית? לא עשית, לא תקבל שום דבר". נעלמה הרחמנות הזאת שהתרגלתי אליה ב- 20 שנות הילדות והנערות שלי.

ההיפוך הזה שבא לנו מהטבע הוא מאוד קיצוני. משהו דומה קורה גם אצל החיות. גם שם ההורים שומרים על הצאצאים שלהם עד שהם יקומו על הרגליים ויתחילו לנוע ולהכיר את הסביבה. אחרי כמה חודשים, שנה או שנתיים, תלוי במין החיי, הם כבר צריכים לספק לעצמם את האוכל, לבנות משפחה, להקה. אבל בהשוואה לחברה האנושית, להם זה לא עד כדי כך שינוי דרסטי.

נראה שהכול צריך להיות ההפך! אנחנו אנשים חכמים, בעלי דעת, שמשתמשים בחוכמה שלנו כדי לשנות את העולם, לעשות אותו יותר נוח וטוב, למה אנחנו לא עושים אותו יפה וטוב כלפי האדם המבוגר? שאחרי גיל 20 יראה את עצמו שנמצא בחברה יפה וטובה ויש לו כל טוב ויחסים מצוינים בין כולם. שיימשך ככה.

אבל אנחנו רואים שהטבע שקידם אותנו להתפתחות לפי תוכנית האבולוציה שלו, מצא לנכון לעשות כך שנסבול מלחצים, מעונשים, ונחייה בייסורים, ואנחנו דווקא על ידי זה נשתנה. ללא ספק יש לנו איזושהי יכולת ללמוד מהטבע ולהבין מה רוצים מאיתנו.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 9 , 06.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כדי לא לקנא בחתול שלך
אחים – מתחרים
התרופה לריפוי קוצר הראייה האינטגרלי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest