ללמוד להרגיש את הטוב

התרגלנו שבעולם שלנו קיימות תופעות ברורות המוכרות לנו, שאינן משתנות. אך מהצד השני, ישנן בכל זאת תופעות שתלויות בדרך שאנחנו משתמשים בהן. למשל חשמל, בעזרתו אפשר לבצע פעולות שונות, הפוכות לחלוטין, לקבל קור וחום. או אש, שיכולה לחמם ויכולה לשרוף. כלומר, הכול תלוי בשימוש בה. במילים אחרות, הכול תלוי במשתמש, בכלי, ברצון בו מתלבש הכוח עצמו.

ובדיוק כך, גם האור העליון, שכולל בתוכו את הכול, את הרצון עצמו ואת כל התופעות שיכולות להתרחש בו וכל ההתרשמויות מהאור שהוא ירגיש. הטעות הנפוצה של המתחילים, היא לחשוב שאור זה משהו מסוים וקבוע, שהוא תמיד טוב. אך זה לא תמיד כך, ישנו אפילו מושג כזה "פולסא דנורא" (מכת אור) – קללה. ובכלל, הטוב ביותר והרע ביותר מגיעים מהאור, וכאן כמו עם חשמל, הכול תלוי בדרך שמשתמשים בו.

לכן, הגדרת הבורא כ"טוב ומיטיב" מסמלת אור, תופעה שיכולה להיות נעימה ולהתגלות רק בתוך הרצונות להשפיע. בלתי אפשרי לקבל ולהרגיש את הטוב הזה בתוך הרצון האגואיסטי, זה פשוט אינו קיים שם. ומכיוון שהרצון להשפיע אינו מוגבל על ידי דבר, ומשורשו הטבע של האור הוא "טוב ומיטיב" ללא גבול, רק בתוך הרצון שכולו מכוון להשפעה ניתן להרגיש את התופעה הזאת שנקראת אור וחיים. ואילו כל שאר הצורות ההפוכות אינן נקראות חיים ואור.

אנחנו היינו רוצים להגיע להרגשת "הטוב והמיטיב", אך איננו מבינים שזה אומר להגיע להרגשת ההשפעה, האהבה. כמו אדם שמכור לסמים וחושב שמצב טוב הוא רק תחת השפעת הסם, בלי להבין שישנה אפשרות ליהנות ממשהו אחר. לכן, מטרתנו היא להכין את הרצון, כלי להרגשת תכונת ההשפעה. כתוב שהבורא נותן חכמה לחכמים, כלומר למי שמבין שהוא אינו נמצא בתכונת ההשפעה, ורק לטבע זה עליו להגיע על מנת לקבל את אור חכמה, אור החיים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מספר "שמעתי", 18.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
החכם מפתח את עצמו כמו תינוק
כל האמת על האור המקיף
האור של הבית הרחוק