קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הקדמת ספר הזוהר, פרשת יתרו, מאמר "ואתה תחזה בסוד השערות", סעיף ע"ג: "שיער שחור שאינו צהוב, לפעמים הוא מצליח ולפעמים אינו מצליח. זהו טוב לשותפות ולהשתדלות עימו, לזמן קרוב, ולא לזמן רחוק. זה יצליח בתורה, אם ישתדל אחריה. ויצליחו בו אחרים. אין לו סוד לזמן רחוק. צר לב הוא. יראה בשונאיו. לא יכלו לו שונאיו…".
כך אומר ספר הזוהר… אם האדם אינו נמצא בהרגשה אמיתית של העולם הרוחני, הוא מבין את הזוהר פשוטו כמשמעו, הוא בטוח שהספר הזה מלא בניסים וידיעות סודיות נסתרות שניתן לפי הזוהר לנבא עתידות, לכשף, להבדיל בין אנשים טובים ורעים, לתת עצות לחיי יום יום, ולהרוויח מזה.
מצד אחד, ביאור כזה גשמי ולא נכון של הטקסטים האלה, מהווה בסיס לכל הטעויות בעולמנו. מהצד השני, כשאנחנו מביטים מפרספקטיבה של אלפי שנים, אנחנו רואים שללא הבלבול הזה, האדם לא יגיע אל האמת. הוא חייב להתבלבל ולהסתבך… ולהתיר את הסבך, כך הוא ירכוש דעת.
באלפיים השנים האחרונות אנחנו קיימות במסגרות של הדתות, ואנחנו חייבים להתקיים בהן. וכך כל האנושות בכל הדתות והאמונות שלה. אנחנו חייבים לעבור דרך כל התסבוכת והבלבול הזה, כי הרי ללא זה איננו קושרים את תכונות הבורא, את הבינה עם תכונות הנברא, המלכות יחד, בדרגת מלכות התחתונה, האגואיזם של העולם שלנו.
מה מהוות כל הדתות והאמונות בפני עצמן? – איזה ניצוץ של רוחניות שאותו חיוני ואפשרי להכניס לעולם הגשמי שלנו דווקא בצורה כזאת, להכניס לתוך הרצון לקבל ולעשות ממנו איזו ערבוביה ברצון האגואיסטי, במלכות.
החל מהופעתם של ג' הקווים של האור, ירידת ג' הקליפות עד לדרגת העולם שלנו, הופיעו כל האמונות, שלושת הדתות המרכזיות, כל מיני השיטות הרוחניות למיניהן, הקמעות השונים ועוד. הם כולם מוכתבים על ידי הרצון להצליח באגואיזם שלנו, במלכות, בעולם הזה או/ו בעולם הבא, בזכות הבינה, הכוח העליון שכביכול נוכחים בדת/בשיטה.
ללא העיסוקים "הרוחניים" האלה, האנושות לא הייתה מצליחה להימצא בערבוביה של המלכות עם הבינה, אפילו בדרגה של העולם שלנו. והרי הבינה חייבת להיכנס לתוך המלכות, כל מה שרק אפשר לתת למלכות וכל מה שניתן לקבל ממנה לתוכה. לאחר שההתכללות ההדדית הזאת של האמונות והדתות (הבינה של העולם שלנו) באגואיזם של האדם (המלכות של העולם שלנו) מסתיימת, מתחיל תהליך של הבדיקה שלהם, של בחירה, של הפרדה ושל תיקון.
התהליך הזה מתרחש בזמננו, כשמתוך הערבוביה הזאת בני האדם מתחילים לברר את מהות הדתות. אלה שדבקו באברהם, ביררו את זה עוד בבבל העתיקה, האחרים מבררים זאת כעת. על כן ספר הזוהר, הכתוב בשׂפה זאת, יכול להזמין דעות שונות לגמרי, וזה רק תלוי במי קורא אותו…
מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 03.01.2010
ידיעות קודמות בנושא:
נייר "לקמוס" של הרוחניות
חוקי הברזל של הדקדוק הרוחני
החותם השבור של הרוחניות
