סאגה על רצונות

שאלה: נדמה לי שהרב"ש במאמריו משתדל לתאר לנו עבודה רוחנית, רק בצורה רגשית…

תשובתי: הכול מתרחש בתוך הרצון, כלומר בתוך התחושות והרגשות שלנו. המקובלים אינם מדברים על שום דבר אחר. גם המתמטיקה וכל התופעות שנדמות לנו כהגיוניות, בכל מקרה הן רגשיות, רק שאיננו תופסים שאנחנו מעריכים בשׂכל שלנו יחסים בין הרגשות. אנחנו מודדים אותם, שוקלים, משייכים להם משמעות מספרית, אך זו תמיד עבודה ברגשות. אפילו אם אני משווה גוונים של צבעים: "זה יותר צהוב וההוא יותר לבן", אני מעריך רגשות שמזמינים בי. וכך זה בכל דבר, אפילו במושׂגים ההגיוניים ביותר שכביכול נטולים כל רגש, בכל מקרה אנחנו עובדים רק בתוך רגשות.

כשהגעתי לחכמת הקבלה זה פשוט הדהים אותי: "איזה עוד רגשות? מה זה? רומן נשי או איזה מדע?", עד שבאמת התחלתי להבין שהאדם במלואו מורכב מרגשות, וכל הסובב אותנו זה גם כן רגשות. חפצים דוממים, צמחים, בעלי חיים, זה הכול רצונות שבצורה כזאת מצטיירים ברצון לקבל הכללי שלנו. אני רואה בעלי חיים, חפצים דוממים, בני אדם, שמיים, בצורה כזאת אני מרגיש את התופעות האלה ברצון לקבל שלי. אני חוקר איזה חומר דומם: באיזה כוח להשפיע עליו כדי שהוא יתחמם, יתפצל, יתחבר. אני חוקר בעלי חיים, צמחים, את עצמי, יחסים בינינו בחברה האנושית. בכל מקרה אני בוחן, שוקל, מעריך, חוקר רק את יחסי הגומלין בין הרצונות.

לכן בכל ספריי הקבלה כתוב רק על תיקון הרצון, כדי שתעלה את הרצון שלך לכזה גובה, שתוכל להיות אוניברסלי, להיות הבורא, הכוח הכללי של הטבע, המעגל החיצוני ביותר, הרחב ביותר, שכולל בתוכו את הכול. את זה אתה חייב להשׂיג ברצונות שלך.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 03.01.2010

ידיעות קודמות בנושא:
עולם הרצונות
העולם הרוחני – זה העולם של רצונותינו
מסע בעולם הרצונות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest