דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ללא זכות ליום חופש

ללא זכות ליום חופש

שאלה: מה זה "חטא" בעבודה הפנימית, שמקלקל את התוצאות שלה?

תשובתי: אם האדם כבר נכלל בעבודה הפנימית, אבל עכשיו מתעצל לתמוך בה ובכל רגע להוסיף אליה, אז זה נחשב לחטא. כי אם הוא לא מתקדם קדימה, זה אומר שהוא נסוג אחורנית. אי אפשר להיעצר ולעמוד באמצע.

אנחנו לפעמים חושבים שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקחת קצת חופש ולנוח מהעבודה הזאת. אבל ברוחניות אין ימי חופשה, השעון כל הזמן מתקתק, המונה כל הזמן סופר את המאמצים שלנו. לכן זה לא דומה לעולם שלנו, היכן שאפשר לעצור ולהתבטל, ללכת לישון ועד מחר לא לעשות שום דבר.

ברוחניות זה לא קיים. יכול להיות שבפועל לא ביצעתי שום פעולות, אבל במשך הזמן הזה עברו דרכי המון "רשימות", ואם לא מימשתי אותם, אז הלכתי אחורנית. לכן צריך לדאוג להימצא כל הזמן בעשייה.

העצה שלי, זה להעמיד את עצמי, אפילו בצורה פאסיבית, תחת השפעה מקסימלית של הסביבה: לשמוע ניגונים, שירים, לקרוא חומרים שלנו, עוד הפעם לראות או לשמוע את השיעור, להיות בין החברים. רק צריכים להיות מאוד זהירים בתקשורת כזו, מפני שיחד עם הרווח והתועלת הגדולים היא יכולה לגרום גם להפסד ונזק גדולים אם משתמשים בה בצורה לא נכונה.

מתוך שיעור על אגרת כ"א של בעל הסולם, 07.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להחיות את העבודה השגרתית
התקפה ללא הרף
עצירה היא נפילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/shDv2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest