קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמר של הרב"ש, "מהו כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה":
"אולם מטרם היניקה יש בחינת עיבור, היינו שהעליון מתקן אותו. וזה יכול להיות, שהאדם הוא כמו עיבור במעי אמו, שהעובר מתבטל להאם, ואין לו שום דעה בפני עצמו, אלא כמו שאמרו חז"ל "עובר ירך אמו, אוכל מה שאמו אוכלת", ואין לו שום רשות בפני עצמו, לשאול איזו שאלות, אלא הוא לא עולה בשם. וזה נקרא שהוא אלם, שאין לו פה לשאול שאלות.
וזהו בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו פה. ועיבור פירושו (תע"ס, חלק ח') וזה לשונו "קומת מלכות, שהוא קטנות היותר מצומצם באפשרות, נקראת בשם עיבור, שהוא מלשון "עברה ודינין", בסוד הכתוב "ויתעבר ה', בי למענכם".
ויש לפרש את ענין עברה ודינין. היות זה שהאדם צריך ללכת בעינים עצומות למעלה מהדעת, הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן זה שהאדם צריך תמיד להתגבר, זה נקרא "עברה, זעם,, וצרה", היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה. וזה נקרא "עיבור", שהוא קטנות היותר מצומצם באפשרות."
זהו מצב קשה, כי האדם לא רגיל ליחס כזה. לבטל את עצמו לגמרי, זה אפילו עוד יותר קשה מאשר פשוט להנמיך את עצמו, להיות בקטנות. בקטנות, כבר נמצאות בנו ההכנות לכך מצד הטבע. אבל מצב של "עוּבר", כלומר מעבר מעולם לעולם כלפי השימוש ברצונות שלנו, באבחנות הפנימיות, זהו תהליך מאוד קשה.
כאן נדרש מאיתנו ביטול עצמי מלא, ב"אמונה למעלה מהדעת", כדי לעלות מעל לכל האבחנות והרצונות שמתעוררים בנו. זה לא מצב פאסיבי כפי שזה יכול להיראות. האדם חייב בעצמו להשתתף בו ולהשקיע את כל הכוחות האפשריים כדי להתגבר על המכשולים שמופיעים. אחרת אי אפשר לבטל את הדרגה הקודמת.
הוא נקרא "עוּבר", מפני שעדיין לא מסוגל לעבוד עם אבחנות וכוונה בעל מנת להשפיע, ולכן מבטל את עצמו בפני ההשפעה של העליון ומאפשר לעליון לעשות את כל מה שהוא עושה איתו, בכך שמקבל הכול לטובה, בברכה, בהסכמה מלאה, בהבנה ובשמחה. במקרה כזה, הוא נקרא "עוּבר רוחני".
מתוך זה אנחנו צריכים להבין איך אנחנו צריכים להכין את עצמנו, את הקבוצה, כדי להיכנס למצב של "עוּבר" בעולם הרוחני. אנחנו כבר דיברנו על זה הרבה, עכשיו צריך להשתדל לממש את זה.
זהו מצב, שבו האדם מרגיש על עצמו לחץ, דינים שעוברים עליו. לא מובן לו מדוע זה קורה כך בעולם הסובב אותו, ואיזה יחס יש לעולם כלפי כל התהליך הזה. אבל, בסופו של דבר, הוא יראה איך כל העולם מתחיל להיכנס למצב של "עיבור" לצורך הלידה החדשה.
כי כל העולם נמצא בתוך האדם, ולכן האדם רואה איך כל העולם, כל האבחנות הללו נכנסים למצב של "עיבור". במידה שהוא מבטל את היחס הקודם שלו לכל מה שקורה, אז הוא מגלה שכל העולם סביבו הופך למציאות של ה"עוּבר הרוחני". כאשר הוא מבטל את עצמו, הוא רואה שבכל דבר מסביב פועל הבורא.
ידיעות קודמות בנושא:
להתכלל בעבודה עד לביטול עצמי
העובר רואה מסוף העולם ועד סופו
תבטל את עצמך בפני כולם – ותהפוך עבורם ליקר מכל
