דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ליצור block baster משלך בחיים

ליצור block baster משלך בחיים

שאלה: בבריטניה צולם סרט, שהעלילה בו משתנה עקב מצב רוחו של הצופה. לכל צופה יש מכשיר מיוחד ובהתאם לְמה שהוא מרגיש, הוא יכול לשלוח איתות למכונה, המכונה קוראת ומפעילה איזו עלילה. מה גם שזה מתרחש לא מצופה אחד, אלא מהמון צופים. אם היינו יכולים לתכנת עלילה של החיים שלנו כפי שאנחנו רוצים, ולא כפי שמכתיבות הנסיבות, האם הייתה יכולה להיות התפתחות מעניינת של אירועים?

תשובתי: זה יכול להיות רק אגואיסט גדול מאוד שחושב על כך שהוא רוצה לנהל את העולם. הרי אני חי בעולם שבו פרט לי קיימים עוד מיליארדי בני אדם, ואם אני רוצה לשנות את עצמי, את הקיום שלי, את הדרך שלי בחיים, אז אני משנה בכך גורלות של כל השאר. איני יכול לעשות זאת איך שאני רוצה מבלי לגעת באחרים ולהשפיע עליהם.

כמובן שאפשר לחשוב על כך, אבל זה בלתי אפשרי ובני אדם אף פעם לא יצליחו! זה ייצא אחרת: אם אני מאחל לכולם טוב, חושב וכל הזמן פועל כך שלכולם יהיה טוב, ואני יודע מה זה אומר "טוב", ולא טועה, אז אני יכול להשפיע בצורה נכונה על העולם.

שאלה: אם לא אדם אחד, אלא כולם ירצו משהו טוב, שלכולם יהיה טוב?

תשובתי: לשם כך צריך לגלות את תמונת העולם, את העובדה שאנחנו מקושרים הדדית, ברשת אחת, ואין לנו לאן לברוח זה מזה! אם במחשבות אני מאחל לאחרים משהו לא טוב, אפילו קטן, בזה אני כבר משנה את כל המערכת של הקשרים שלנו, ובסופו של דבר זה מופנה אליי, שעוררתי את המשגה הזה כדי שאתקן זאת. המערכת מכופפת אותי חזרה. לכן כולנו כאלה אומללים.

אנחנו רוצים לכופף זה את זה, ואילו המערכת עובד בצורה הפוכה, היא מכופפת אותנו, מפני שכל אחד מאיתנו יוצר קשר לא נכון.

שאלה: איזה אחוז של בני אדם שרוצים לפתח תסריט טוב, דרוש כדי שהמערכת הזאת תשתנה?

תשובתי: תלוי איפה: במדינה נפרדת או בעולם? אבל בעיקרון, זה אפשרי. ואפילו באזור נפרד או בקבוצה נפרדת של בני אדם, אם הם ירצו בזה. לשם כך צריך לשנות את האדם. ולשנות את האדם אפשר רק על ידי חינוך. כלומר ללא מערכת חינוך רצינית,  ללא גישה רצינית לבני האדם אי אפשר לעשות זאת.

וכדי לגשת אליהם צריך רצון מצידם. היום רצונות כאלה מעוצבים בהדרגה. רק לאחר מכן יהיה אפשר לגשת לבני אדם ולדבר על מה שיש לי. ולי יש מפתח לאושר ולא סתם לאושר, אלא לאושר נצחי, מושלם! כאן האדם לגמרי נכנס לבלבול ומבוכה: "איזה אושר נצחי ומושלם?!" אם אפילו אין חשק לפקוח את העיניים.

שאלה: והאדם עצמו לא יוכל לרצות בזה?

תשובתי: לשם כך עליו לעבור ניסיונות רציניים מאוד.

הערה: מדבריך מצטייר תסריט מאוד פסימי.

תשובתי: אני לא פסימי, מפני שקיימת תוכנית של הטבע והיא תביא אותנו לזה. יש לי רצון אך ורק לרכך את התהליך! אבל אין לי שום פסימיות. נדמה לי שאני פועל במלוא הכוח, עד כמה שזה אפשרי.

הערה: זה מפעל חיים. כאשר אנשים עוסקים בחיים, יש להם מוטיבציה בלתי נדלית מהתהליך עצמו.

תגובתי: נדמה לך שלמקובל יש אנרגיה קבועה, ש"הר הגעש הפנימי שלו כל הזמן מבעבע, שופע ודרך הפסגה שלו מוציא קיטור".

שאלה: אז מהו המניע, הדחף הקבוע של מקובל?

תשובתי: רק דבר אחד, קשר ישיר עם הבורא, שמנהל הכול ושאיתו עליך להרגיש כל הזמן שיתוף פעולה הדדי, שותפות.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 8.6.2018

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest